מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר ישראלי שפורסם בגיליון מרץ 2010 של ה- Annals of Oncology, עולה כי רבים מחולי הסרטן באירופה לא מקבלים די תרופות נרקוטיות לשיכוך כאב.

המחקר נערך מטעם ה- European Society for Medical Oncology וה- European Association for Palliative Care, במטרה להעריך את הנגישות לאופיואידים ב-41 מדינות אירופאיות. החוקרים סיווגו את הקשיים החוקיים, הרגולטורים והכלכליים בכל מדינה, המובילים להגבלת הגישה לקבלת משככי הכאבים Codeine ו-Morphine, שהוגדרו ע”י ארגון הבריאות העולמי (WHO) כתרופות חיוניות לשיכוך כאב, בנוסף למשככי כאבים נוספים כולל Methadone ו-Fentanyl טרנס-דרמלי.

צוות החוקרים בראשותו של פרופ’ נתן צ’רני מהמרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, פיתח שאלון במטרה להעריך אילו תרופות כלולות ברשימת הכיסוי (Formulary) בכל מדינה, את עלות התרופות למטופלים, עלות טפסי המרשם לרופאים, היקף המרשמים והגבלת המינון, כללי מילוי מרשמי חירום, וכן את השימוש בשפה “מתייגת” בכללי הבקרה למתן אופיואידים. לאחר מכן, דירגו החוקרים את הנגישות הכוללת לאופיואידים בכל מדינה ביחס למדינות האחרות שנבדקו.

מתוצאות המחקר עולה כי ביותר ממחצית המדינות, רישום ה-Morphine לחולה היה נמוך מהממוצע הגלובלי. החוקרים מדווחים כי בעיית הנגישות לאופיואידים הייתה חמורה במיוחד במדינות ברית המועצות לשעבר, וכן במדינות שאינן חברות או בעלות חברות חלקית באיחוד האירופאי, דוגמת טורקיה. הם מציינים כי ברבות ממדינות האיחוד האירופאי נמצאו רשימות תרופות רחבות וגישה זמינה ומסובסדת, אך בחלק ממדינות האיחוד, דוגמת יוון, נצפו הגבלות מחמירות במיוחד.

החוקרים מפרטים כי יוון הייתה המדינה היחידה ממערב אירופה שחייבה את הרופאים לקבל רישיון מיוחד למתן אופיואידים, לא אפשרה מתן רישיון שכזה לחלק מההתמחויות, וכללה פחות תרופות ברשימת הכיסוי שלה, בהשוואה למדינות מערב אירופה האחרות.

בקרב מדינות ברית המועצות לשעבר נמצאה שונות רבה בגישה לאופיואידים. החוקרים מפרטים כי במדינות דוגמת הרפובליקה הצ’כית, קרואטיה והונגריה נצפו רשימות תרופות רחבות וגישה זמינה, הדומות לאלו של מדינות מערב אירופה. עם זאת, מדינות אחרות, כגון אוקראינה, מקדוניה ובלרוס, הטילו הגבלות מחמירות על הטיפול באופיואידים. באוקראינה נמצא כי ניתן לרכוש אופיואידים באמצעות מרשם בכמות המספיקה ליום אחד בלבד. לדברי החוקרים מדובר בבעיה חמורה, לאור השכיחות של כאב ממאיר והיעדר חלופות טיפוליות טובות.

במחקר שפורסם בשנת 2009 ובדק את הגישה למשככי כאבים נרקוטיים במזרח אירופה, כתבו החוקרים כי הבעיה נובעת מגורמים שונים, ביניהם ההפרעה שנוצרה למערכת הרפואית לאחר נפילת הקומוניזם, חשש של הרופאים וקובעי המדיניות מפני אופיואידים, וכן היעדר הכשרה מספקת בטיפול פליאטיבי בשל תנודות בכלכלת המדינות. החוקרים מדגישים כי במחקר הנוכחי הם בחרו למפות את הנגישות לאופיואידים ברחבי אירופה, ולא לחפש את ההסברים לנגישות השונה.

לאור התוצאות ממליצים החוקרים כי על רשימת כיסוי התרופות בכל מדינה לכלול לפחות 4 תרופות אופיואידיות, שהוגדרו כחיוניות ע”י ארגון הבריאות העולמי. כמו כן, הם תומכים בביטול כללים מחמירים, המגבילים את יכולת הטיפול בכאב ממאיר, וכותבים כי יש לאפשר רישום תרופות טלפוני המקרי חירום, כפי שקיים בארה”ב. החוקרים מוסיפים כי גביית תשלום גבוה עבור טפסי רישום מיוחדים לאופיואידים אינה מומלצת, וכי יש לאשר לרוקחים לתקן טעויות טכניות במרשם לאחר ייעוץ עם הרופא המטפל.

החוקרים מסכמים כי מרבית ההמלצות הן ברות יישום, ומציינים כי במדינות שונות, הודו, קולומביה ואוגנדה, חל שיפור בגישה לאופיואידים בעקבות תכניות ייעודיות.

Annals of Oncology 2010;21:615-26