מאת ד”ר בן פודה שקד 

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-51 של ה-American Society of Hematology (ASH) עולה כי המשלב הדו-תרופתי הפשוט יותר של Bendamustine ו-Rituximab (מבטרה) הינו בעל הפוטנציאל להפוך לקו הראשון של הטיפול המקובל עבור לימפומת Non-Hodgkin’s אינדולנטית, במקום הטיפול המקובל כיום של פרוטוקול R-CHOP: Rituximab, Cyclophosphamide, Hydroxydaunorubicin, Vincristine ו-Prednisone.

החוקרים מדווחים כי הטיפול בשתי התרופות האמורות נסבל טוב יותר, וכי להפתעתם הרבה לא זו בלבד שלא היה נחות ביעילותו לעומת הטיפול המקובל- הוא אף הראה עדיפות ברורה ומובהקת סטטיסטית. הממצאים הללו עולים מתוצאותיו הסופיות של מחקר בשלב III אשר השווה את הגישות הטיפוליות האמורות ‘ראש בראש’, ונערך בידי ה-German Study Group for Indolent Lymphomas (StiL).

החוקרים מסבירים כי השילוב של Bendamustine ו-Rituximab הביא לשיפור בשרידות ללא התקדמות המחלה ובשיעורי הרמיסיה המלאה, ובו בזמן נסבל טוב יותר בחולים. לדבריהם, תוצאות מעודדות אלו מציעות כי שילוב תרופתי זה הינו בעל הפוטנציאל להפוך לטיפול קו-ראשון המקובל עבור חולים עם לימפומה פוליקולארית, לימפומה מסוג Mantle cell ולימפומות אינדולנטיות.

מומחה אשר נכח בכנס ונתבקש להגיב לפרסום הדברים, מציין כי מדובר במידע שעשוי לשנות את העשייה הקלינית, ומוסיף כי היה שמח לראות מחקר נוסף שיאשר את ממצאיו של המחקר הנוכחי, וכן את נתוני השרידות הכוללת, ועם זאת לדבריו אין צורך בהכרח לחכות לאלו. החוקרים הגיבו וטענו כי יעבור זמן רב עד שניתן יהיה להראות תוצאות ביחס לשרידות הכוללת, שהרי מדובר במחלה איטית, ארוכה וללא ריפוי.

החוקרים מוסיפים כי בניגוד ללימפומה אגרסיבית, המצבים שהוזכרו לעיל לא ניתנים לריפוי באמצעות כמותרפיה, ומסיבה זו לדבריהם ביקשו במחקרם זה לקבוע שמא יעילותה של גישה טיפולית זו תשמר לצד פרופיל מצומצם יותר של תופעות לוואי.

החולים שנכללו במחקר הוקצו אקראית לקבל טיפול בשתי מנות של Bendamustine (90 מ”ג למטר מרובע) ומנה בודדת של Rituximab (375 מ”ג למטר מרובע) מדי 28 ימים, או לחילופין לקבל את הטיפול המקובל- פרוטוקול R-CHOP מדי 21 ימים, למשך שישה מחזורים לכל היותר.

התוצאות הסופיות של המחקר מבוססות על 513 חולים, מחציתם עם לימפומה פוליקולארית (54% ו-56% מבין שתי קבוצות הטיפול, בהתאמה), והיתר עם לימפומת Mantle cell (18% ו-19%), ולימפומות אינדולנטיות אחרות (24% ו-27%). החוקרים מציינים כי כל החולים היו ללא תסמינים, עם גידול גדול.

החוקרים מצאו כי השילוב הדו-תרופתי שיפור משמעותית את השרידות ללא התקדמות המחלה ל-54.8 חודשים, לעומת 34.8 חודשים עם R-CHOP, משמע רווח של כעשרים חודשי שרידות. זאת ועוד, שיעור הרמיסיה המלאה שהושג בעקבות הטיפול בשילוב תרופתי זה (40.1%) היה גבוה משמעותית מזה שהושג בעקבות פרוטוקול R-CHOP (30.8%). כך היה גם עבור ההבדל בפרק הזמן בין טיפולים, שהינו לטענת החוקרים מדד שאינו סובל מהטיית הבודק. הם מוסיפים כי ההבדל נותר מובהק גם כשנותחו הנתונים של תת-קבוצות של חולי לימפומה בנפרד.

תופעות הלוואי שנצפו בעקבות הטיפול ב-R-CHOP וב-Bendamustine/Rituximab היו נויטרופניה (46.5% לעומת 10.7%, בהתאמה), לויקוציטופניה (38.2% ו-12.1%) ואלופציה (62.0% ו-15.0%). תופעות לוואי נוספות שנצפו בקרב החולים כללו סיבוכים זיהומיים (121 חולים בקבוצת ה-R-CHOP לעומת 95 חולים בקבוצת ה-Bendamustine/Rituximab), נוירופתיה פריפרית (73 ו-18 חולים), וסטומטיטיס (47 ו-16 חולים). למעשה, החוקרים מציינים כי תופעת הלוואי היחידה שנצפתה בשיעור גבוה יותר בעקבות הטיפול ב- Bendamustine/Rituximabהייתה תגובת פריחה עורית, אשר הופיעה ב-42 חולים לעומת 23 חולים בקבוצת ה-R-CHOP (p = 0.0122).

לדברי החוקרים, היה שימוש רב יותר ב-Granulocyte colony-stimulating factor בקרב קבוצת ה-R-CHOP (20%) לעומת קבוצת ה- Bendamustine/Rituximab(4%), אולם למרות העובדה שיש לתמוך בפחות מחזורי טיפול, הייתה כאמור פחות רעילות המטולוגית, ובעקבות כך פחות זיהומים.

החוקרים מציינים כי Bendamustine הינה תרופה ותיקה אשר נעשה בה שימוש לפני למעלה משלושים שנה בגרמניה, אולם הופחו בה חיים חדשים בשנה שעברה כשאושרה לשימוש על ידי ה-FDA האמריקאי כטיפול קו-ראשון ב-Chronic Lymphocytic Leukemia (CLL). עם זאת, המינון שאושר לאותה התוויה (120 מ”ג למטר מרובע מדי שלושה שבועות) הינו גבוה משמעותית מזה בו נעשה שימוש במחקר הנוכחי כטיפול בלימפומה אינדולנטית (90 מ”ג למטר מרובע מדי 4 שבועות).

מתוך הכנס השנתי ה-51 של ה-American Society of Hematology (ASH) שנערך בניו-אורלינס, לואיזיאנה, בדצמבר 2009.

לידיעה במדסקייפ