תלות באלכוהול בגיל 18 שנים מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דיכאון בגיל 24 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Lancet Psychiatry.
מדגם המחקר כלל 3,902 מתבגרים שנולדו באנגליה בין אפריל 1991 ועד דצמבר 1992, אשר לקחו חלק במחקר ALSPAC (או Avon Longitudinal Study of Parents and Children) בו הושלמה הערכה של גורמים גנטיים וסביבתיים המשפיעים על המצב הבריאותי והתפתחות.
המשתתפים השלימו את שאלון AUDIT (או Alcohol Use Disorders Identification Test) בין הגילאים 16 ו-23 שנים, תקופה בה ממוצע צריכת אלכוהול עולה במהירות.
התוצא העיקרי היה הסיכוי להופעת דיכאון בגיל 24 שנים, זאת על-סמך שאלון CIS-R (או Clinical Interview Schedule Revised), הערכה קלינית ממוחשבת למילוי-עצמי המבוססת על תסמיני הפרעה פסיכיאטרית בשבוע האחרון. החוקרים בחנו את התדירות ואת הכמות של צריכת אלכוהול, כמו גם תלות באלכוהול.
ערפלנים שנבחנו כללו מין, סוג דיור, השכלה אימהית ותסמיני דיכאון, צריכת אלכוהול של ההורים, בעיות התנהגות בגיל 4 שנים, חשיפה לבריונות והרגלי עישון.
לאחר תקנון, תחות באלכוהול בגיל 18 שנים נקשרה עם סיכון מוגבר לדיכאון בגיל 24 שנים (p=0.19). הקשר נותר עם תלות באלכוהול בכל גיל של עקומת הגדילה (17-22 שנים). החוקרים לא מצאו עדות לקשר מובהק סטטיסטית בין תדירות או כמות צריכת אלכוהול בגיל 18 שנים ובין הסיכון לדיכאון בגיל 24 שנים, רמז לכך שגורמים אלו אינם מעלים את הסיכון להתפתחות דיכאון בשלב מאוחר יותר, אלא אם ישנם סממנים להתפתחות תלות באלכוהול.
ממצאי המחקר מציעים כי מניעת תלות באלכוהול במהלך גיל ההתבגרות, או טיפול בשלב מוקדם בתלות באלכוהול, עשויה להפחית את הסיכון לדיכאון, לו השלכות משמעותיות ברמת בריאות הציבור.
Lancet Psychiatr, June 2023
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!