חוויות טראומטיות בילדות מלוות בסיכון מוגבר להפרעות כעס בבגרות (מתוך כנס ה-European Congress of Psychiatry)

מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-European Congress of Psychiatry עולה כי במבוגרים שחוו טראומה בילדות תועד סיכון גבוה יותר להפרעות כעס בבגרות, כאשר חוויות טראומטיות בדרגה חמורה יותר לוו בסיכון גבוה יותר להפרעות כעס.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין מחקרים רבים בנוגע להפרעות כעס בבגרות. מחקר Netherlands Study of Depression and Anxiety הינו מחקר באיכות גבוהה, כאשר המשתתפים השלימו את שאלון Childhood Trauma Interview בתחילת המחקר, כמו גם סדרת שאלונים להערכת תכונות האישיות והפרעות כעס לאורך המעקב לאחר ארבע שנים.

בקרב 2,276 משתתפים זיהו החוקרים קשר מנה-תגובה בין חוויות טראומטיות בילדות ובין הפרעות כעס בבגרות.

מהערכה לפי סוג הטראומה בילדות עלה כי כל החוויות הטראומטיות, למעט התעללות מינית, נקשרו עם נטייה גדולה יותר להפרעות כעס ושכיחות גבוהה יותר של התקפי כעס ותכונות אישיות אנטי-סוציאלית.

עוד עולה מהנתונים כי כל סוגי החוויות הטראומטיות בילדות נקשרו עם תכונות אישיות גבולית, כאשר כל החוויות הטראומטיות פרט להתעללות מינית נקשרו עם תכונות אישיות אנטי-סוציאלית.

בקרב חולים עם חרדה או דיכאון אשר חוו הזנחה רגשית או התעללות גופנית או פסיכולוגית תועד סיכון גבוה פי 1.3 עד פי 2 לבעיות כעס בבגרות.

החוקרים מאמינים כי באופן שגרתי יש להציג לחולים הסובלים מדיכאון או חרדה שאלות הנוגעות לבעיות כעס וחוויות טראומטיות בעבר, גם בהעדר עדות לכעס בהווה. טיפולים פסיכיאטריים כנגד חוויות טראומטיות מהעבר עשויים להיות שונים מהטיפולים המשמשים לדיכאון בהווה, לכן על הפסיכיאטר להבין את הגורם כך שניתן יהיה להציע טיפול הולם לכל חולה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מממצאי מהחקר עולה כי חוויות טראומטיות בילדות מלוות בסיכון מוגבר להפרעות כעס בבגרות, כאשר תועד קשר מנה-תגובה בין חומרת החוויה הטראומטית ובין היקף העלייה בסיכון להפרעות כעס.

מתוך כנס ה-European Congress of Psychiatry

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן