חוויות טראומטיות בילדות מלוות בסיכון מוגבר להפרעות כעס בבגרות (מתוך כנס ה-European Congress of Psychiatry)

מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-European Congress of Psychiatry עולה כי במבוגרים שחוו טראומה בילדות תועד סיכון גבוה יותר להפרעות כעס בבגרות, כאשר חוויות טראומטיות בדרגה חמורה יותר לוו בסיכון גבוה יותר להפרעות כעס.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין מחקרים רבים בנוגע להפרעות כעס בבגרות. מחקר Netherlands Study of Depression and Anxiety הינו מחקר באיכות גבוהה, כאשר המשתתפים השלימו את שאלון Childhood Trauma Interview בתחילת המחקר, כמו גם סדרת שאלונים להערכת תכונות האישיות והפרעות כעס לאורך המעקב לאחר ארבע שנים.

בקרב 2,276 משתתפים זיהו החוקרים קשר מנה-תגובה בין חוויות טראומטיות בילדות ובין הפרעות כעס בבגרות.

מהערכה לפי סוג הטראומה בילדות עלה כי כל החוויות הטראומטיות, למעט התעללות מינית, נקשרו עם נטייה גדולה יותר להפרעות כעס ושכיחות גבוהה יותר של התקפי כעס ותכונות אישיות אנטי-סוציאלית.

עוד עולה מהנתונים כי כל סוגי החוויות הטראומטיות בילדות נקשרו עם תכונות אישיות גבולית, כאשר כל החוויות הטראומטיות פרט להתעללות מינית נקשרו עם תכונות אישיות אנטי-סוציאלית.

בקרב חולים עם חרדה או דיכאון אשר חוו הזנחה רגשית או התעללות גופנית או פסיכולוגית תועד סיכון גבוה פי 1.3 עד פי 2 לבעיות כעס בבגרות.

החוקרים מאמינים כי באופן שגרתי יש להציג לחולים הסובלים מדיכאון או חרדה שאלות הנוגעות לבעיות כעס וחוויות טראומטיות בעבר, גם בהעדר עדות לכעס בהווה. טיפולים פסיכיאטריים כנגד חוויות טראומטיות מהעבר עשויים להיות שונים מהטיפולים המשמשים לדיכאון בהווה, לכן על הפסיכיאטר להבין את הגורם כך שניתן יהיה להציע טיפול הולם לכל חולה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מממצאי מהחקר עולה כי חוויות טראומטיות בילדות מלוות בסיכון מוגבר להפרעות כעס בבגרות, כאשר תועד קשר מנה-תגובה בין חומרת החוויה הטראומטית ובין היקף העלייה בסיכון להפרעות כעס.

מתוך כנס ה-European Congress of Psychiatry

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן