Pediatrics

הנחיות אירופאיות לטיפול בקורטיקוסטרואידים בנשים בסיכון ללידה מוקדמת (The Journal of Maternal-Fetal & Neonatal Medicine) – והערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

במאמר שפורסם בכתב העת The Journal of Maternal-Fetal & Neonatal Medicine פורסמו הנחיות אירופאיות בנוגע לטיפול בקורטיקוסטרואידים בנשים בסיכון ללידה מוקדמת.

המומחים מאירופה פרסמו הנחיות מבוססות-ראיות במטרה לסייע בהחלטות לטיפול אופטימאלי בקורטיקוסטרואידים בנשים בסיכון ללידה מוקדמת ספונטאנית קרבה ואלו המתכננות לידה מוקדמת יאטרוגנית עקב פתולוגיה באם או בעובר. הנחיות אלו משלימות את הקונצנזוס האירופאי בנושא תסמונת מצוקה נשימתית וההנחיות הנוגעות לטיפול במקרים של צירים מוקדמים.

להלן עיקרי ההמלצות בהנחיות העדכניות:

  1. הטיפול בקורטיקוסטרואידים מומלץ בנשים בגיל הריון בטווח שבין שבוע 24 ו-0 ימים ועד שבוע 33 ו-6 ימים, כאשר לידה מוקדמת צפויה בתוך שבעה ימים, מאחר והטיפול הוכח כמפחית תחלואה ותמותה (עדויות באיכות גבוהה; המלצה חזקה). במקרים נבחרים, ניתן לשקול הרחבת תקופה זו עד שבוע 34 ו-6 ימים (דעת מומחים). התועלת הרבה ביותר תועדה כאשר התינוקות נולדו בתוך שבוע ממתן הטיפול בקורטיקוסטרואידים. גם מתן מנה יחידה מומלץ בנשים עם לידה מוקדמת בטווח המיידי, מאחר וטיפול זה עשוי לשפר את התוצאות הנוירו-התפתחותיות (עדויות באיכות מתונה; המלצה מתונה).

 

  1. ניתן להשתמש ב-Betamethasone (12 מ”ג בזריקה לשריר, פעמיים במרווח של 24 שעות) או ב-Dexamethasone (6 מ”ג בזריקה לשריר בארבע מנות, במרווח 12 שעות, או מינון של 12 מ”ג בזריקה לשריר פעמיים, במרווח של 24 שעות) (עדויות באיכות מתונה; המלצה חזקה).

 

  1. יש לשקול מתן טיפול בקורטיקוסטרואידים בין שבוע 22 ו-0 ימים ועד שבוע 23 ו-6 ימים במקרים בהם לידה מוקדמת צפויה בתוך שבעה ימים ויש התוויה לשימוש באמצעים מאריכי חיים, תוך התייחסות לרצונות ההורים. במקרים אלו תועדה תועלת הישרדותית ברורה, אך ההשפעה על התפקוד הנוירולוגי והנשימתי בטווח הקצר, כמו גם ההשפעה על התוצאות הנוירו-התפתחותיות בטווח הארוך, עדיין אינן ידועות (עדויות באיכות נמוכה/בינונית; המלצה חלשה).

 

  1. יש להציע הטיפול בקורטיקוסטרואידים בין שבוע 34 ו-0 ימים ועד שבוע 34 ו-6 ימים רק במקרים נבחרים מעטים (דעת מומחים). מתן בין שבוע 35 ו-0 ימים ועד שבוע 36 ו-6 ימים יוגבל למחקרים אקראיים פרוספקטיביים. העדויות הנוכחיות מציעות כי למרות שקורטיקוסטרואידים מפחיתים את היארעות טכיפנאה זמנית של היילוד, הטיפול אינו מפחית היארעות תסמונת מצוקה נשימתית ועשוי להגדיל את הסיכון להיפוגליקמיה ביילוד. אין נתוני בטיחות ארוכי-טווח (עדויות באיכות מתונה; המלצה מותנית).

 

  1. אין התוויה למתן קורטיקוסטרואידים להריונות לאחר שבוע 37 ו-0 ימים, גם במקרים בהם מתוכנן ניתוח קיסרי, מאחר העדויות אינן מצביעות על תועלת וההשפעות ארוכות הטווח אינן-ידועות (עדויות באיכות נמוכה; המלצה מותנית).

 

  1. יש לטפל בקורטיקוסטרואידים בהריונות תאומים, באותן התוויות ומינונים כמו בהריון עובר יחיד. עם זאת, מהעדויות הזמינות בנושא עולה כי יש לשמור את הטיפול להריונות בסיכון גבוה ללידה בתוך שבעה ימים (עדויות באיכות נמוכה; המלצה מותנית). סוכרת אימהית אינה מהוויה התווית-נגד למתן קורטיקוסטרואידים לפני הלידה (עדויות באיכות מתונה; המלצה חזקה).

 

  1. ניתן לשקול קורס חוזר יחיד של קורטיקוסטרואידים בהריונות לפני שבוע 34 ו-0 ימים, במידה וקורס הטיפול הקודם הושלם למעלה משבעה ימים מוקדם יותר וקיים סיכון מחודש ללידה בטוח הזמן המיידי (עדויות באיכות נמוכה; המלצה מותנית).

 

The Journal of Maternal-Fetal & Neonatal Medicine, 36:1

 

הערות עורך:

המלצות אלה מחזקות ותומכות במתן סטרואידים לנשים בסיכון ללידת פגים משבוע 24 ועד ל-35. ישנה המלצה לשקול מתן סטרואידים לנשים גם בטווחי הקצה: משבוע 22 ועד לשבוע 36.  המלצות אלה דומות אך לא זהות להמלצות האמריקאיות. יש לשים לב להמלצה מספר 3 שבה ניתן לתת סטרואידים לנשים אף בשבוע 22 בתנאי שמעוניינות בהחייאה מלאה של היילוד.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • יעילות משחקים דיגיטליים כהתערבויות לטיפול במצבים רגשיים בילדים: מטה אנליזה וסקירה סיסטמית (JAMA PEDIATRICS)

    יעילות משחקים דיגיטליים כהתערבויות לטיפול במצבים רגשיים בילדים: מטה אנליזה וסקירה סיסטמית (JAMA PEDIATRICS)

    במחקר שפורסם לאחרונה ב JAMA PEDIATRICS נעשתה סקירת ספרות סיסטמטית ומטה-אנליזה שמטרתה היתה לבדוק את יעילות התערבויות בצורת משחקים דיגיטליים לטיפול במצבים רגשיים (gamified digital mental health interventions (DMHIs) ) בקרב ילדים ובני נוער. ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

  • האם השמנה מעלה את הסיכון להידראדניטיס סופורטיבה בילדים? (Pediatric Dermatol)

    האם השמנה מעלה את הסיכון להידראדניטיס סופורטיבה בילדים? (Pediatric Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology עולה כי בילדים עם הידראדניטיס סופורטיבה שכיחות גבוהה יותר של השמנת-יתר, בהשוואה לאלו ללא המחלה העורית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין הידראדניטיס סופורטיבה ובין השמנה בילדים, קשר אשר הוכח במבוגרים. לצורך כך, החקורים השלימו סקירה של 12 מחקרים, כולל סדרת מקרים אחת, חמישה מחקרי חתך, […]

  • סמנים בדם טבורי עשויים לסייע בחיזוי הופעת אטופיק דרמטיטיס ביילודים (JAMA Dermatol)

    סמנים בדם טבורי עשויים לסייע בחיזוי הופעת אטופיק דרמטיטיס ביילודים (JAMA Dermatol)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בחשיבות סמנים בדם טבורי לחיזוי התפתחות אטופיק דרמטיטיס, כאשר ביילודים שפיתחו מאוחר יותר את מחלת העור תועדו ריכוזי גבוהים יותר של TEWL (או Transepidermal Water Loss), CCL17 או TARC ((Thymus and Activation-Regulated Chemokine)) ו-IL-31 בדם טבורי. החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי להערכת הערך […]

  • ההשפעה של תזמון מתן סטרואדים לאם בפגות קיצונית (BMC Pregnancy and Childbirth)

    ההשפעה של תזמון מתן סטרואדים לאם בפגות קיצונית (BMC Pregnancy and Childbirth)

    מחקר חדש שפורסם ב-BMC Pregnancy and Childbirth הדגים כי מרווח של 1-7 ימים ממתן סטרואידים ועד הלידה השיג את השכיחות הנמוכה ביותר של סיבוכים בפגים שנולדו בגיל הריון קטן מ-32 שבועות, ונראה כי חלק מההשפעות החיוביות נמשכות אפילו מעבר ל-8 ימים ממתן הטיפול. לעומת זאת, נראה כי מתן קורטיקוסטרואידים עשוי להיות קשור לשכיחות מוגברת של BPD. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

  • התבגרות מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר להידרדאדניטיס סופורטיבה בילדים (JAMA Dermatol)

    התבגרות מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר להידרדאדניטיס סופורטיבה בילדים (JAMA Dermatol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי שכיחות התבגרות מוקדמת הייתה גבוהה יותר בילדים עם אבחנה של הידרדאדניטיס סופורטיבה, בהשוואה לאלו ללא המחלה העורית. מניתוח הנתונים עלה כי התבגרות מינית מוקדמת מלווה בסיכון גבוה יותר מכפליים להתפתחות הידרדאדניטיס סופורטיבה.  החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת שהתבסס על נתונים ממאגר Explorys, שכלל למעלה מ-40 רשתות […]

  • הערכת שיעורי אספרגילוזיס פולשני בילדים עם לויקמיה (J Pediatr Infect Dis Soc)

    הערכת שיעורי אספרגילוזיס פולשני בילדים עם לויקמיה (J Pediatr Infect Dis Soc)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the Pediatric Infectious Diseases Society מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שיעורי אספרגילוזיס פולשני נעים סביב 3-5% בילדים עם לויקמיה חדה, עם שונות רבה בשיעורי הזיהום הפטרייתי בין מחקרים. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה 24 מחקרים שנערכו בין תחילת שנת 2000 ועד סוף חודש יולי […]

  • טיפולים כנגד ממאירות בילדות מלווה בסיכון מוגבר לקרצינומה קרטינוציטית (J Am Acad Dermatol)

    טיפולים כנגד ממאירות בילדות מלווה בסיכון מוגבר לקרצינומה קרטינוציטית (J Am Acad Dermatol)

    טיפול קרינתי והשתלת מח עצם מלווים בסיכון מוגבר להתפתחות קרצינומה קרטינוציטית בקרב מטופלים ששרדו מחלה ממארת בילדות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב Journal of the American Academy of Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היסטוריה של ממאירות בילדות הינה גורם סיכון משמעותי להתפתחות קרצינומה קרטינוציטית וחולים אלו בסיכון להתפתחות נגעים ממאירים מרובים. במטרה להבין […]

  • יעילות קצרת מועד של טיפול משולב באצטמינופן ואיבופרופן מול טיפול מבודד לחום בילדים: מטה-אנליזה (PEDIATRICS)

    יעילות קצרת מועד של טיפול משולב באצטמינופן ואיבופרופן מול טיפול מבודד לחום בילדים: מטה-אנליזה (PEDIATRICS)

    מטה-אנליזה שפורסמה לאחרונה בעיתון ה-PEDIATRICS באה להעריך את היעילות והבטיחות קצרת המועד של הטיפול המשולב (יחד או לסרוגין) באצטמינופן ואיבופרופן להורדת חום בילדים. ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

  • הערכה מקיפה של פרופיל הבטיחות של מעכבי JAK בילדים (Pediatric Dermatology)

    הערכה מקיפה של פרופיל הבטיחות של מעכבי JAK בילדים (Pediatric Dermatology)

    הפרעות בדם ובמערכת הלימפה תועדו בשכיחות גבוהה יותר בילדים שטופלו במעכבי JAK (או Janus Kinase) לעומת מבוגרים, כך עולה מנתונים חדשים מארצות הברית וקנדה שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology. מהממצאים עלה עוד כי אקנה הינה תופעת הלוואי העורית נפוצה ביותר בילדים וכי אירועים חריגים חמורים היו פחות נפוצים. במסגרת המחקר בחנו החוקרים נתונים אודות 399,649 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה