היסטוריה משפחתית של מחלות אוטואימוניות מלווה בסיכון מוגבר ל-JIA (מתוך Pediatric Rheumatology)

היסטוריה משפחתית של מחלות אוטואימוניות הינה גורם סיכון להתפתחות Juvenile Idiopathic Arthritis (או JIA), אם כי אינה משפיעה על חומרת או מהלך המחלה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Pediatric Rheumatology.

בהעדר נתונים קודמים בנושא, מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את דפוס המחלות האוטואימוניות בקרב הורים לילדים עם JIA. החוקרים אספו ובחנו נתונים ממאגר Pharmachild להערכת נוכחות מחלות אוטואימוניות בקרב הורים לילדים עם JIA. מאגר זה כולל נתונים אודות ילדים עם מחלות ריאומטיות מ-31 מדינות.

החוקרים התמקדו בחולים עם אבחנה של JIA בהתאם לקריטריוני ה-International League of Associations for Rheumatology, אשר קיבלו טיפול תרופתי בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים, זריקות סטרואידים לתוך המפרק, סטרואידים סיסטמיים ו/או DMARD.  הם בחנו את הרשומות הרפואיות של קרובי משפחה מדרגה ראשונה, כולל אבות ואימהות, על מנת להבטיח כי מדובר היה באבחנות דפיניטיביות של מחלות אוטואימוניות.

המחלות האוטואימוניות שנבחנו כללו בין השאר אבחנה של פסוריאזיס, דלקת מפרקים שגרונית, דלקת חוליות מקשחת, מחלת מעי דלקתית, JIA, אסתמה, לופוס, ויטיליגו, צליאק, דלקת ענביה, וסקוליטיס וקדחת ים תיכונית.

המדגם כלל 8,673 חולים והחוקרים מדווחים כי בקרב הורים לילדים עם JIA תועדה שכיחות גבוהה יותר של מספר מחלות אוטואימוניות, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. המחלות האוטואימוניות הנפוצות בבני משפחה כללו פסוריאזיס, מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס, דלקת מפרקים שגרונית ודלקת חוליות מקשחת.

עם זאת, לא תועדו הבדלים משמעותיים במדדי פעילות JIA באלו עם היסטוריה משפחתית ואלו ללא היסטוריה משפחתית של מחלות אוטואימוניות. החוקרים זיהו קשר בין היסטוריה משפחתית של מחלות אוטואימוניות ובין גיל מתקדם יותר בעת אבחנת JIA (p<0.01), מגורים בסקנדינביה (p<0.01), דלקת מפרקים (p<0.01), עדות לנוגדני ANA (p=0.03) ועדות ל-HLA-B27 (p<0.01).

החוקרים מסכמים וכותבים כי נתונים אלו עשויים לסייע לריאומטולוגים בשלב האבחנה של JIA בילדים עם חשד למחלת המפרקים. יתרה מזאת, מהממצאים עולה כי להיסטוריה משפחתית של מחלות אוטואימונית אין השפעה על חומרת או מהלך JIA.

Pediatric Rheumatology, Dec 2022

 

 

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

עיכוב סלקטיבי של טירוזין קינאז 2 עם זאסוציטיניב (TAK-279) משפר תוצאות בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה – מחקר פאזה 2b  אקראי

עיכוב סלקטיבי של טירוזין קינאז 2 עם זאסוציטיניב (TAK-279) משפר תוצאות בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה – מחקר פאזה 2b אקראי

מקור: The Lancet Rheumatology
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|05/08/2025

זאסוציטיניב משפר תסמיני דלקת מפרקים פסוריאטית בבטיחות גבוהה, עם שיפור מדדי ACR והפחתת נגעי עור – אפשרות טיפולית חדשה וממוקדת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן