היסטוריה משפחתית של מחלות אוטואימוניות הינה גורם סיכון להתפתחות Juvenile Idiopathic Arthritis (או JIA), אם כי אינה משפיעה על חומרת או מהלך המחלה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Pediatric Rheumatology.
בהעדר נתונים קודמים בנושא, מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את דפוס המחלות האוטואימוניות בקרב הורים לילדים עם JIA. החוקרים אספו ובחנו נתונים ממאגר Pharmachild להערכת נוכחות מחלות אוטואימוניות בקרב הורים לילדים עם JIA. מאגר זה כולל נתונים אודות ילדים עם מחלות ריאומטיות מ-31 מדינות.
החוקרים התמקדו בחולים עם אבחנה של JIA בהתאם לקריטריוני ה-International League of Associations for Rheumatology, אשר קיבלו טיפול תרופתי בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים, זריקות סטרואידים לתוך המפרק, סטרואידים סיסטמיים ו/או DMARD. הם בחנו את הרשומות הרפואיות של קרובי משפחה מדרגה ראשונה, כולל אבות ואימהות, על מנת להבטיח כי מדובר היה באבחנות דפיניטיביות של מחלות אוטואימוניות.
המחלות האוטואימוניות שנבחנו כללו בין השאר אבחנה של פסוריאזיס, דלקת מפרקים שגרונית, דלקת חוליות מקשחת, מחלת מעי דלקתית, JIA, אסתמה, לופוס, ויטיליגו, צליאק, דלקת ענביה, וסקוליטיס וקדחת ים תיכונית.
המדגם כלל 8,673 חולים והחוקרים מדווחים כי בקרב הורים לילדים עם JIA תועדה שכיחות גבוהה יותר של מספר מחלות אוטואימוניות, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. המחלות האוטואימוניות הנפוצות בבני משפחה כללו פסוריאזיס, מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס, דלקת מפרקים שגרונית ודלקת חוליות מקשחת.
עם זאת, לא תועדו הבדלים משמעותיים במדדי פעילות JIA באלו עם היסטוריה משפחתית ואלו ללא היסטוריה משפחתית של מחלות אוטואימוניות. החוקרים זיהו קשר בין היסטוריה משפחתית של מחלות אוטואימוניות ובין גיל מתקדם יותר בעת אבחנת JIA (p<0.01), מגורים בסקנדינביה (p<0.01), דלקת מפרקים (p<0.01), עדות לנוגדני ANA (p=0.03) ועדות ל-HLA-B27 (p<0.01).
החוקרים מסכמים וכותבים כי נתונים אלו עשויים לסייע לריאומטולוגים בשלב האבחנה של JIA בילדים עם חשד למחלת המפרקים. יתרה מזאת, מהממצאים עולה כי להיסטוריה משפחתית של מחלות אוטואימונית אין השפעה על חומרת או מהלך JIA.
Pediatric Rheumatology, Dec 2022
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!