עדויות חדשות מצביעות על המשך בחסר חמור ברמות יוד בילדים בישראל (Israel Journal of Health Policy Research)


מנתונים ארציים מישראל, אשר פורסמו בכתב העת Israel Journal of Health Policy Research, עולה כי רמות יוד בקרב ילדים בישראל נותרו נמוכות, ואף החמירו בהשוואה לסקר קודם משנת 2016 . מחברי המחקר סבורים כי מדיניות העשרת מלח בתרכובת יוד עשויה לפצות על ההשפעה האפשרית של התפלת מים על צריכת יוד.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צריכת יוד הולמת חיונית לבריאות האדם, לתפקוד תקין של בלוטת התריס ולהשגת הפוטנציאל האינטלקטואלי בילדים. לאור העדר מדיניות חוברת העשרת מלח בתרכובת יוד בישראל, התבססות נרחבת על התפלת מים וצריכה מוגבלת של יוד מוצרי חלב ומאכלי ים, קיים חשש כי האוכלוסייה מועדת לחסר יוד.

ואכן, מהסקר הארצי הראשון בישראל בשנת 2016 עלה כי חציון ריכוז יוד בשתן עמד על 83 מיקרוגרם/ליטר בילדים בגילאי בית-ספר, ריכוז נמוך מהטווח התקין לילדים לפי ארגון הבריאות העולמי, אשר נע בין 100 עד 299 מיקרוגרם/ליטר.

במסגרת תכנית National Human Biomonitoring Program בישראל, דגימות שתן ונתוני שאלונים נאספו מ-166 ילדים בגילאי 4-12 שנים בין השנים 2020-2021.

חציון ריכוז יוד בשתן עמד על 80.1 מיקרוגרם/ליטר (טווח: 44.7-130.8 מיקרוגרם/ליטר), עדות לכך שרמות היוד באוכלוסייה לא השתפרו בחמש השנים האחרונות שחלפו מאז פורסם הסקר הארצי שהעיד על המחסור ביוד בילדים במדינה.

בהשוואה ל-13 מדינות עם גודל אוכלוסייה של מעל 150,000 תושבים, בהם יחס מים מותפלים לאדם עמד על לפחות 1 מ3, ישראל ולבנון היו המדינות היחידות בהן חציון ריכוז יוד בשתן היה מתחת לסף ההולם לפי הגדרות ארגון הבריאות העולמי.

ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של מעקב ברמת בריאות הציבור אחר חשיפה תזונתית וסביבתית באמצעות ניטור ביולוגי של בני אדם, עם דגש על אוכלוסיות פגיעות, דוגמת נשים הרות וילדים.

Israel Journal of Health Policy Research 2022

הערת המערכת: בהקשר זה, אנו מזמינים אתכם לצפות בהרצאה קצרה של פרופ’ זיידמן בה הוא מציג את הגישה של תוספי יוד בהיריון.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן