נטל מחלות רקע גדול יותר בילדים עם טיקים בהשוואה לסטריאוטיפיות (מתוך כנס CNS-ICNA)

ילדים עם הפרעות סטריאוטיפיות, או חזרה קבועה על פעולה מורכבת באותה צורה בכל פעם, פונים להערכת נוירולוג בתדירות נמוכה יותר בהשוואה לילדים עם הפרעות טיקים, כך עולה מנתונים שהוצגו בכנס ה-CNS-ICNA אשר נערך באופן וירטואלי. ילדים עם הפרעות סטריאוטיפיות גם פונים בגיל צעיר יותר להערכה, בהשוואה לאלו עם הפרעות טיקים. בהשוואה לילדים עם טיקים, ילדים עם הפרעות סטריאוטיפיות סובלים גם פחות ממחלות רקע.

החוקרים השלימו סקירה רטרוספקטיבית של רשומות רפואיות וזיהו 63 ילדים עם הפרעות סטריאוטיפיות. הם התאימו לכל אחד מהילדים הללו ילד עם אבחנה ראשונה של הפרעת טיקים כרונית באותה שנה.

במסגרת המחקר נבחן מספר הביקורים הכולל, מחלות רקע והמלצות להתערבויות רפואיות. עוד ניתחו החוקרים את הנתונים מסקר מעקב שהיו זמינים עבור 20 מבין 63 ילדים עם הפרעות סטריאוטיפיות.

כפי שהוזכר לעיל, ילדים עם הפרעות סטריאוטיפיות היו צעירים יותר בעת הביקור הראשון (גיל ממוצע של 5.6 שנים לעומת 7.1 שנים) ובביקור האחרון (גיל ממוצע של 6.5 שנים לעומת 9.8 שנים), כאשר סך הביקורים לרופא היה קטן יותר (1.8 לעומת 4.5), בהשוואה לילדים עם טיקים.

שלוש מחלות הרקע הנפוצות באוכלוסיה היו נפוצות יותר בילדים עם טיקים, בהשוואה לאלו עם הפרעות סטריאוטיפיות. שיעורי הימצאות הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות עמדו על 27% בקרב אלו עם הפרעות סטריאוטיפיות, בהשוואה ל-48% באלו עם טיקים. שיעורי הימצאות הפרעה טורדנית-כפייתית עמדו על 8% בילדים עם הפרעות סטריאוטיפיות ועל 41% באלו עם טיקים. שיעורי הימצאות חרדה עמדו על 21% בילדים עם הפרעות סטריאוטיפיות ועל 63% באלו עם טיקים. בילדים עם הפרעות סטריאוטיפיות תועדה גם שכיחות נמוכה יותר של מחלות נוירו-פסיכיאטריות, בהשוואה לילדים עם טיקים (0.7 לכל מטופל, לעומת 1.9 לכל מטופל).

הרופאים המליצו על תרופה אחת לפחות לטיקים ב-22% מהילדים עם טיקים. אין טיפול תרופתי זמין לילדים עם הפרעות סטריאוטיפיות. הרופאים המליצו על טיפול התנהגותי ל-13% מהילדים עם טיקים, אך לא תועדה המלצה דומה לאלו עם הפרעות סטריאוטיפיות מאחר ולא תועדו מקרים של ליקוי תפקודי הדורש התערבות.  הרופאים גם סיפקו המלצות רבות יותר לטיפול תרופתי והתנהגותי למחלות רקע בילדים עם טיקים, בהשוואה לאלו עם הפרעות סטריאוטיפיות.

מתוך כנס CNS-ICNA

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן