שילוב טכנולוגיית מציאות מדומה עם נשימות איטיות עשוי לשפר את השינה של בני נוער (מתוך כנס SLEEP)

התערבות משולבת הכוללת מציאות מדומה לפני השינה עם טכניקות נשימה איטית עשויה להביא לשיפור באיכות השינה הכוללת במתבגרים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס SLEEP.

החוקרים מסבירים כי לטכנולוגיית מציאות מדומה מטמיעה (Immersive Virtual Reality) פוטנציאל רב לשיפור הטיפול הנוכחי בהפרעות שינה. מציאות מדומה מהווה הסחת דעת משמעותית, אשר עשויה להיות חשובה במקרים בהם מחשבות ודאגנות יתר עשויים להפריע להירדמות ומהלך שינה תקין.

מדגם המחקר כלל 29 תלמידי תיכון בריאים, 10 מהם סבלו מאינסומניה. כל המשתתפים השלימו בדיקת מעבדת שינה במשך שתי לילות.

בלילה הראשון במחקר (ביקורת), המשתתפים עסקו ב-20 דקות של פעילות שקטה, דוגמת קריאת ספר, לפני שעת שינה. בליל ההתערבות, הם ערכו 20 דקות של נשימות סרעפת איטיות בתוך סביבה רגועה של מציאות מדומה מטמיעה. כל המשתתפים עברו הכשרה מראש לטכניקות נשימה.

מהנתונים עולה כי בהשוואה לקריאה שקטה, מציאות מדומה עם נשימות איטיות הובילו לעליה בתחושת הישנוניות והפחתת רמת הערנות לפני השינה. לא תועדו הבדלים בין משתתפים עם אינסומניה ואלו ללא הפרעת שינה.

משלב מציאות מדומה עם טכניקת נשימה הוביל לירידה משמעותית בקצב הלב (כ-5 פעימות לדקה). לא תועד שינוי משמעותי בקצב הלב עם קריאה שקטה, ושוב לא תועדו הבדלים בין הקבוצות.

המשתתפים בקבוצת ההתערבות גם נרדמו בממוצע 6 דקות מהר יותר, עם עליה של 3% ביעילות השינה בליל ההתערבות, בהשוואה לליל הביקורת.

ממצאים אלו מעידים כי מציאות מדומה מהווה הסחת דעת משמעותית, לה חשיבות רבה במצבי דאגנות יתר.

מתוך כנס SLEEP

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן