שילוב טכנולוגיית מציאות מדומה עם נשימות איטיות עשוי לשפר את השינה של בני נוער (מתוך כנס SLEEP)

התערבות משולבת הכוללת מציאות מדומה לפני השינה עם טכניקות נשימה איטית עשויה להביא לשיפור באיכות השינה הכוללת במתבגרים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס SLEEP.

החוקרים מסבירים כי לטכנולוגיית מציאות מדומה מטמיעה (Immersive Virtual Reality) פוטנציאל רב לשיפור הטיפול הנוכחי בהפרעות שינה. מציאות מדומה מהווה הסחת דעת משמעותית, אשר עשויה להיות חשובה במקרים בהם מחשבות ודאגנות יתר עשויים להפריע להירדמות ומהלך שינה תקין.

מדגם המחקר כלל 29 תלמידי תיכון בריאים, 10 מהם סבלו מאינסומניה. כל המשתתפים השלימו בדיקת מעבדת שינה במשך שתי לילות.

בלילה הראשון במחקר (ביקורת), המשתתפים עסקו ב-20 דקות של פעילות שקטה, דוגמת קריאת ספר, לפני שעת שינה. בליל ההתערבות, הם ערכו 20 דקות של נשימות סרעפת איטיות בתוך סביבה רגועה של מציאות מדומה מטמיעה. כל המשתתפים עברו הכשרה מראש לטכניקות נשימה.

מהנתונים עולה כי בהשוואה לקריאה שקטה, מציאות מדומה עם נשימות איטיות הובילו לעליה בתחושת הישנוניות והפחתת רמת הערנות לפני השינה. לא תועדו הבדלים בין משתתפים עם אינסומניה ואלו ללא הפרעת שינה.

משלב מציאות מדומה עם טכניקת נשימה הוביל לירידה משמעותית בקצב הלב (כ-5 פעימות לדקה). לא תועד שינוי משמעותי בקצב הלב עם קריאה שקטה, ושוב לא תועדו הבדלים בין הקבוצות.

המשתתפים בקבוצת ההתערבות גם נרדמו בממוצע 6 דקות מהר יותר, עם עליה של 3% ביעילות השינה בליל ההתערבות, בהשוואה לליל הביקורת.

ממצאים אלו מעידים כי מציאות מדומה מהווה הסחת דעת משמעותית, לה חשיבות רבה במצבי דאגנות יתר.

מתוך כנס SLEEP

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן