מדד מסת הגוף אינו מספק בכדי לבחון את הצרכים הרפואיים של ילדים (Lancet Child Adolesc Health)

השימוש בקטגוריית מדד מסת הגוף (Body Mass Index, או BMI) להערכת חומרת מחלה עשויה להוביל לתת-הערכה של נטל המתחלואה בחלק ניכר מהילדים עם השמנה בדרגה I ולהערכת-יתר של הסיכון הרפואי באלו עם השמנה בדרגה III, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת The Lancet Child & Adolescent Health. יתרה מזאת, שילוב BMI עם מערכת סיווג המבוססת על בריאות מטבולית, מכאנית, נפשית וחברתית, עשוי לספק הערכה טובה יותר.

החוקרים התבססו על מערכת EOSS-P (Edmonton Obesity Staging System for Pediatrics), מערכת סיווג קלינית וספציפית יותר, הכוללת נתונים מטבוליים, מכאניים, נפשיים וסוציאליים.

מדגם המחקר כלל 847 ילדים עם השמנת-יתר, כולל 546 (64%) עם השמנה חמורה (מדד מסת גוף בדרגה II או III). מבין כלל המשתתפים במחקר, 678 (80%) סווגו בשלב 2/3 לפי מערכת EOSS-P – עדות לנטל בריאות משמעותי – כולל 85% מאלו עם השמנה בדרגה III ו-76% מאלו עם השמנה בדרגה I.  מצד שני, 15% מהילדים עם השמנה בדרגה III סווגו בדרגה 0 או 1 לפי סולם EOSS-P, רמז לנטל רפואי קטן.

בעיות נפשיות היו נפוצות מאוד באוכלוסיה זו ותועדו ב-435 ילדים (50%). המרכיבים העיקריים כללו חרדה (23%) והפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (12%). תחלואה נפשית הופיעה בשיעור דומה לאורך קטגוריות BMI שונות, למעט דיכאון, אשר היה נפוץ יותר בנוכחות השמנה בדרגה II או III.

בעיות רפואיות היו נפוצות יותר בקרב אלו בדרגה 2/3 לפי סולם EOSS-P. בעיות פסיכיאטריות (61%) ומטבוליות (41%) היו נפוצות יותר עם קטגוריית מדד מסת הגוף. בעיות חברתיות, דוגמת בריונות והכנסה ביתית נמוכה זוהו ב-21% מהנבדקים והיו נפוצות יותר עם עליה בקטגוריית מדד מסת הגוף. בדומה, בעיות רפואיות מכאניות, דוגמת מחלות מפרקים, היו נפוצות יותר עם עליה בקטגוריית מדד מסת הגוף.

החוקרים כותבים כי מהנתונים עולה כי בעיות רפואיות, בין אם גופניות או נפשיות, היו נפוצות מאוד בילדים שמנים, ללא תלות בקטגוריית מדד מסת הגוף. בקרב משתתפים עם השמנה בדרגה III תועד הסיכון הבריאותי הגבוה ביותר. מדד מסת גוף היה טוב יותר בזיהוי בעיות רפואיות מכאניות, אך פחות מוצלח לזיהוי בעיות פסיכיאטריות ומטבוליות. הם מאמינים כי BMI ו-EOSS-P מספקים מידע משלים אודות הסיכון הרפואי על-רקע השמנה.

Lancet Child Adolesc Health

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן