השימוש בקטגוריית מדד מסת הגוף (Body Mass Index, או BMI) להערכת חומרת מחלה עשויה להוביל לתת-הערכה של נטל המתחלואה בחלק ניכר מהילדים עם השמנה בדרגה I ולהערכת-יתר של הסיכון הרפואי באלו עם השמנה בדרגה III, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת The Lancet Child & Adolescent Health. יתרה מזאת, שילוב BMI עם מערכת סיווג המבוססת על בריאות מטבולית, מכאנית, נפשית וחברתית, עשוי לספק הערכה טובה יותר.
החוקרים התבססו על מערכת EOSS-P (Edmonton Obesity Staging System for Pediatrics), מערכת סיווג קלינית וספציפית יותר, הכוללת נתונים מטבוליים, מכאניים, נפשיים וסוציאליים.
מדגם המחקר כלל 847 ילדים עם השמנת-יתר, כולל 546 (64%) עם השמנה חמורה (מדד מסת גוף בדרגה II או III). מבין כלל המשתתפים במחקר, 678 (80%) סווגו בשלב 2/3 לפי מערכת EOSS-P – עדות לנטל בריאות משמעותי – כולל 85% מאלו עם השמנה בדרגה III ו-76% מאלו עם השמנה בדרגה I. מצד שני, 15% מהילדים עם השמנה בדרגה III סווגו בדרגה 0 או 1 לפי סולם EOSS-P, רמז לנטל רפואי קטן.
בעיות נפשיות היו נפוצות מאוד באוכלוסיה זו ותועדו ב-435 ילדים (50%). המרכיבים העיקריים כללו חרדה (23%) והפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (12%). תחלואה נפשית הופיעה בשיעור דומה לאורך קטגוריות BMI שונות, למעט דיכאון, אשר היה נפוץ יותר בנוכחות השמנה בדרגה II או III.
בעיות רפואיות היו נפוצות יותר בקרב אלו בדרגה 2/3 לפי סולם EOSS-P. בעיות פסיכיאטריות (61%) ומטבוליות (41%) היו נפוצות יותר עם קטגוריית מדד מסת הגוף. בעיות חברתיות, דוגמת בריונות והכנסה ביתית נמוכה זוהו ב-21% מהנבדקים והיו נפוצות יותר עם עליה בקטגוריית מדד מסת הגוף. בדומה, בעיות רפואיות מכאניות, דוגמת מחלות מפרקים, היו נפוצות יותר עם עליה בקטגוריית מדד מסת הגוף.
החוקרים כותבים כי מהנתונים עולה כי בעיות רפואיות, בין אם גופניות או נפשיות, היו נפוצות מאוד בילדים שמנים, ללא תלות בקטגוריית מדד מסת הגוף. בקרב משתתפים עם השמנה בדרגה III תועד הסיכון הבריאותי הגבוה ביותר. מדד מסת גוף היה טוב יותר בזיהוי בעיות רפואיות מכאניות, אך פחות מוצלח לזיהוי בעיות פסיכיאטריות ומטבוליות. הם מאמינים כי BMI ו-EOSS-P מספקים מידע משלים אודות הסיכון הרפואי על-רקע השמנה.
Lancet Child Adolesc Health
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!