האם רמות עופרת גבוהות יותר בילדות מנבאות התנהגות עבריינית? (JAMA Pediatr)

עופרת הינה רעלן עצבי העשוי להשפיע על המצב הבריאותי של בני אדם. מחקרים קודמים הציעו קשר אפשרי בין עופרת ובין התנהגות עבריינית, אך היו מוגבלים בשל קושי לבחון את הנושא על-פי המצב הסוציו-אקונומי, שכן מצב סוציו-אקונומי נמוך נקשר עם חשיפה לעופרת ועם התנהגות עבריינית. כעת, במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אין קשר מנה-תגובה בין ריכוז עופרת בדם ובין התנהגות עבריינית בגיל מבוגר יותר.

המחקר הפרוספקטיבי כלל 553 משתתפים מניו-זילנד, אשר נולדו בין 1 באפריל, 1972, ועד 31 במרץ, 1973. המשתתפים היו במעקב עד גיל 38 שנים (דצמבר 2012), כאשר בגיל 11 שנים נבחנו רמות עופרת בדם. התוצא העיקרי של המחקר היה הרשעה פלילית רשמית עד גיל 38 שנים, הרשעה בפשע אלים או לא-אלים ודיווח עצמי על סוגי פשעים שונים בגילאי 15, 18, 21, 26, 32 ו-38 שנים.

הריכוז הממוצע של עופרת בדם בגיל 11 שנים עמד על 11.01 מק”ג/ד”ל. סך כולל של 154 משתתפים (27.8%) הורשעו בעברה, 86 (15.6%) פשעו בשנית, 53 (9.6%) הורשעו בגין עבירה אלימה.

באופן כללי, רמות עופרת גבוהות יותר בדם לוו בסיכויים גבוהים יותר להרשעה, אך הקשר לא היה לינארי, עם שכיחות ההרשעות הגבוהה ביותר (35.3%) באלו עם ריכוז עופרת בדם של 11-15 מק”ג/ד”ל, בהשוואה לאלו עם רמות עופרת של מעל 15 מק”ג/ד”ל (29.3%). במודלים סטטיסטיים שכללו תקנון למגדר, לא תועד קשר מובהק בין רמות עופרת בדם ובין חזרה לפשע או עבירה אלימה.

החוקרים קבעו כי ממצאי המחקר אינם תומכים בקשר מנה-תגובה בין רמות עופרת בדם ובין עבירת תקיפה בגיל מבוגר יותר.

JAMA Pediatr. 2018 Feb 1;172(2):166-173.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן