האם רמות עופרת גבוהות יותר בילדות מנבאות התנהגות עבריינית? (JAMA Pediatr)

עופרת הינה רעלן עצבי העשוי להשפיע על המצב הבריאותי של בני אדם. מחקרים קודמים הציעו קשר אפשרי בין עופרת ובין התנהגות עבריינית, אך היו מוגבלים בשל קושי לבחון את הנושא על-פי המצב הסוציו-אקונומי, שכן מצב סוציו-אקונומי נמוך נקשר עם חשיפה לעופרת ועם התנהגות עבריינית. כעת, במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אין קשר מנה-תגובה בין ריכוז עופרת בדם ובין התנהגות עבריינית בגיל מבוגר יותר.

המחקר הפרוספקטיבי כלל 553 משתתפים מניו-זילנד, אשר נולדו בין 1 באפריל, 1972, ועד 31 במרץ, 1973. המשתתפים היו במעקב עד גיל 38 שנים (דצמבר 2012), כאשר בגיל 11 שנים נבחנו רמות עופרת בדם. התוצא העיקרי של המחקר היה הרשעה פלילית רשמית עד גיל 38 שנים, הרשעה בפשע אלים או לא-אלים ודיווח עצמי על סוגי פשעים שונים בגילאי 15, 18, 21, 26, 32 ו-38 שנים.

הריכוז הממוצע של עופרת בדם בגיל 11 שנים עמד על 11.01 מק”ג/ד”ל. סך כולל של 154 משתתפים (27.8%) הורשעו בעברה, 86 (15.6%) פשעו בשנית, 53 (9.6%) הורשעו בגין עבירה אלימה.

באופן כללי, רמות עופרת גבוהות יותר בדם לוו בסיכויים גבוהים יותר להרשעה, אך הקשר לא היה לינארי, עם שכיחות ההרשעות הגבוהה ביותר (35.3%) באלו עם ריכוז עופרת בדם של 11-15 מק”ג/ד”ל, בהשוואה לאלו עם רמות עופרת של מעל 15 מק”ג/ד”ל (29.3%). במודלים סטטיסטיים שכללו תקנון למגדר, לא תועד קשר מובהק בין רמות עופרת בדם ובין חזרה לפשע או עבירה אלימה.

החוקרים קבעו כי ממצאי המחקר אינם תומכים בקשר מנה-תגובה בין רמות עופרת בדם ובין עבירת תקיפה בגיל מבוגר יותר.

JAMA Pediatr. 2018 Feb 1;172(2):166-173.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן