במאמר שפורסם במהלך חודש יולי בכתב העת Pediatrics מפורט דו”ח קונצנזוס מטעם ה-National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine בנוגע לסוגיות קריטיות בתחום אלרגיה למזון.

הכותבים חשו כי חשוב לשים דגש על עיקרי הדברים עבור רופאים המטפלים בילדים עם חשד לאלרגיה למזון. במאמרם הם התמקדו בסוגיות הקריטיות העשויות להיות רלבנטיות לרופאי ילדים.

אחד הדגשים החשובים ביותר נוגע לאבחנה, כאשר לדבריהם ישנה תפישה שגויה בכל הנוגע לאבחנת אלרגיה למזון, כאשר רבים מאמינים כי בדיקה חיובית לנוגדני IgE ספציפיים למזון בתבחין עורי או בבדיקת דם מעידה על אלרגיה למזון הנבדק. בדיקות אלו מזהות נוגדנים מסוג IgE למזון, אך אינן אבחנתיות.

הכותבים מצטטים מחקר בו בוצעו 111 מבחני תגר מזון פומי ב-44 ילדים שנמנעו ממזונות ספציפיים מאחר ונמצאו חיוביים לנוגדני IgE בבדיקת דם או בתבחין עורי. מהתוצאות עלה כי 93% מהנבדקים סבלו היטב את המזון ממנו נמנעו בשל תוצאת הבדיקה. ברור כי רופאים רבים אינם מפענחים נכונה בדיקות אלו. עם זאת, קיים גם סיכון לתת-אבחנה או אבחנה שגויה של אלרגיה אמיתית למזון. ללא בדיקה לאישור האבחנה, עלולים לזהות בשוגג אלרגן מסוים כגורם האחראי, ולגרום לתגובה חמורה במידה והילד ייחשף לאלרגן האמיתי.

מבחן תגר מזון או מבחן הזנה הינו המבחן הדפינטיבי לאישור אלרגיה למזון בתינוק או בילד. עם זאת, במרבית המקרים, ניתן לשלול אלרגיה למזון או לאבחן את ההפרעה באופן מדויק על-בסיס אנמנזה זהירה ובדיקת דם או תבחין עורי. מבחן הזנה נדרש רק במקרים בהם האבחנה אינה ברורה על-בסיס האנמנזה או בדיקות העזר.

לאחר מכן יש להשיב את המזון לתזונה ולבדוק אם הדבר מעורר תגובה חמורה, אך הדבר מבוצע תחת השגחת רופא מומחה לאלרגיות. ישנן בדיקות רבות שאינן מומלצות ע”י ה-National Academic of Sciences, Engineering, and Medicine, כולל בדיקות דוגמת גירוי לימפוציטים, תרמוגרפיה של הפנים, ניתוח מיצי קיבה, ניתוח שיער, בדיקות אלקטרודרמליות ואירידולוגיה.

גישות חדשות בנושא מניעת אלרגיות כוללות את התמיכה בחשיפה למזונות אלרגניים בתזונה של יילודים בשלב מוקדם יותר מכפי שהוצע בעבר. בשנת 2000 הומלץ על דחיית חשיפה למזונות אלרגניים נפוצים דוגמת חלב עד גיל שנה, ביצים עד גיל שנתיים וכדומה. המלצות אלו נמחקו לאחר שמונה שנים מאחר ולא היו עדויות התומכות בגישה זו, ולמעשה, החלו להופיע עדויות כי דחיית החשיפה למוצרים אלו עשויה למעשה להביא לעליה בסיכון.

גם העדויות התומכות בהשפעה המגנה של הנקה מפני אלרגיה למזון בעתיד הן מוגבלות.

עוד נוגעים בדו”ח בנושא תת השימוש במזרקי אפינפרין לטיפול באנאפילקסיס. בהמלצות חוזרות מציינים מומחים שונים את תת השימוש במזרקי אפינפרין, התוצאות השליליות במקרים בהם לא נעשה שימוש הולם בתכשיר וכי השימוש במזרק בזמן עשוי לצמצם צורך במנות נוספות, להפחית אשפוזים וייתכן גם להפחית תמותה. לכן, חשוב שהציבור יידע כי מזרקי אפינפרין הם בטוחים לשימוש.

לרוע המזל, המזרקים האוטומטיים זמינים רק בשני מינונים 0.15 ו-0.30 מ”ג מינונים אלו גבוהים מאוד עבור יילודים. לכן, הועדה המליצה לפתח מזרק המכיל 0.075 מ”ג אפינפרין בלבד, שיתאים ליילודים.

Pediatrics. Published online July 24, 2017

לידיעה במדסקייפ