האם ישנה תועלת לטיפול בוויטמין E או מטפורמין בילדים עם NAFLD? (מתוך JAMA)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-JAMA עולה כי אין עדיפות לוויטמין E או מטפורמין , על-פני טיפול בפלסבו, במטרה להביא לירידה ממושכת ברמות ALT בילדים עם מחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול (NAFLD Nonalcoholic Fatty Liver Disease).

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי NAFLD הינה מחלת הכבד הכרונית הנפוצה ביותר בילדים ומתבגרים בארצות הברית, עם סיכון לפיברוזיס מתקדמת או NASH (Nonalcoholic Steatohepatitis).

מטרת המחקר הייתה לבחון אם בילדים עם NAFLD ייתכן שיפור עם טיפול בוויטמין E או מטפורמין. בין ספטמבר 2005 ועד מרץ 2010, החוקרים אספו 173 חולים בגילאי 8-17 שנים, עם NAFLD מוכח בביופסיה. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול יומי  בוויטמין E במינון של 800 IU (58 ילדים), מטפורמין במינון של 1000 מ”ג (57 ילדים) או פלסבו (58 ילדים) למשך 96 שבועות.

התוצא העיקרי של המחקר היה ירידה ברמות ALT, שהוגדרה בנוכחות ירידה של לפחות 50% בערכי הבסיס, או ירידה של לפחות 40 U/L, בביקורים שנערכו אחת ל-12 שבועות, בין 48 ל-96 שבועות טיפול. יעדי סיום משניים כללו שיפור במאפיינים היסטולוגיים של NAFLD ורזולוציה של NASH.

בקבוצות הטיפול בוויטמין E ומטפורמין, ירידה ממושכת ברמת ALT הייתה דומה לזו שבקבוצת הפלסבו.

בהשוואה למצב בתחילת המחקר השינוי הממוצע בריכוז ALT בדם לאחר 96 שבועות עמד על -35.2 U/L עם פלסבו, 48.3 U/L– עם וויטמין E ו-41.7 U/L– עם מטפורמין. במהלך אותה תקופת זמן, השינוי הממוצע במדד הפעילות של NAFLD עמד על 0.7- עם פלסבו, 1.8- עם וויטמין E ו-1.1- עם מטפורמין.

שיעור הילדים עם NASH בהם חלה רזולוציה לאחר 96 שבועות עמד על 28% בקבוצת הפלסבו, לעומת 58% בקבוצת המטופלים בוויטמין E (p=0.006) ו-41% בקבוצת המטופלים במטפורמין (p=0.23). באשר ליתר המאפיינים ההיסטולוגיים, החוקרים לא מצאו עדיפות משמעותית לאף אחד מהטיפולים שנבחנו, בהשוואה לפלסבו.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי בילדים המטופלים בוויטמין E עם NASH מוכח בביופסיה או NASH גבולי חל שיפור משמעותי במדדים היסטולוגיים משניים בעקבות הטיפול.

JAMA. 2011;305:1659-1668

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן