מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-JAMA עולה כי אין עדיפות לוויטמין E או מטפורמין , על-פני טיפול בפלסבו, במטרה להביא לירידה ממושכת ברמות ALT בילדים עם מחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול (NAFLD Nonalcoholic Fatty Liver Disease).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי NAFLD הינה מחלת הכבד הכרונית הנפוצה ביותר בילדים ומתבגרים בארצות הברית, עם סיכון לפיברוזיס מתקדמת או NASH (Nonalcoholic Steatohepatitis).
מטרת המחקר הייתה לבחון אם בילדים עם NAFLD ייתכן שיפור עם טיפול בוויטמין E או מטפורמין. בין ספטמבר 2005 ועד מרץ 2010, החוקרים אספו 173 חולים בגילאי 8-17 שנים, עם NAFLD מוכח בביופסיה. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול יומי בוויטמין E במינון של 800 IU (58 ילדים), מטפורמין במינון של 1000 מ”ג (57 ילדים) או פלסבו (58 ילדים) למשך 96 שבועות.
התוצא העיקרי של המחקר היה ירידה ברמות ALT, שהוגדרה בנוכחות ירידה של לפחות 50% בערכי הבסיס, או ירידה של לפחות 40 U/L, בביקורים שנערכו אחת ל-12 שבועות, בין 48 ל-96 שבועות טיפול. יעדי סיום משניים כללו שיפור במאפיינים היסטולוגיים של NAFLD ורזולוציה של NASH.
בקבוצות הטיפול בוויטמין E ומטפורמין, ירידה ממושכת ברמת ALT הייתה דומה לזו שבקבוצת הפלסבו.
בהשוואה למצב בתחילת המחקר השינוי הממוצע בריכוז ALT בדם לאחר 96 שבועות עמד על -35.2 U/L עם פלסבו, 48.3 U/L– עם וויטמין E ו-41.7 U/L– עם מטפורמין. במהלך אותה תקופת זמן, השינוי הממוצע במדד הפעילות של NAFLD עמד על 0.7- עם פלסבו, 1.8- עם וויטמין E ו-1.1- עם מטפורמין.
שיעור הילדים עם NASH בהם חלה רזולוציה לאחר 96 שבועות עמד על 28% בקבוצת הפלסבו, לעומת 58% בקבוצת המטופלים בוויטמין E (p=0.006) ו-41% בקבוצת המטופלים במטפורמין (p=0.23). באשר ליתר המאפיינים ההיסטולוגיים, החוקרים לא מצאו עדיפות משמעותית לאף אחד מהטיפולים שנבחנו, בהשוואה לפלסבו.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי בילדים המטופלים בוויטמין E עם NASH מוכח בביופסיה או NASH גבולי חל שיפור משמעותי במדדים היסטולוגיים משניים בעקבות הטיפול.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!