להלן סיכום הכנס השנתי של “עתיד” – העמותה הישראלית לחקר ומניעת מוות פתאומי בתינוקות שהתקיים בהמרכז הרפואי שערי צדק בנושא מוות פתאומי בלתי מוסבר בתינוקות, כפי שהועבר אלינו על “שקדי תקשורת” :

– ב 12 השנים האחרונות ניכרת בישראל מגמת יציבות בשיעורי תמותת תינוקות ממוות פתאומי בלתי מוסבר[1]

– עישון הוא גורם הסיכון העיקרי כיום למוות בעריסה

–  הימנעות מעישון של האב האם ומטפלים נוספים עשויה להציל חיים של כ-40 תינוקות נוספים בשנה בישראל

– הורים ומטפלים אחרים בתינוק אינם מיישמים את ההמלצות מצילות החיים גם כשהם מודעים להן

ב-12 השנים האחרונות (1997 2009) נותרו שיעורי המוות הפתאומי הבלתי מוסבר בתינוקות בישראל ללא שינוי משמעותי והם עומדים על כ-0.5% ל-1000 לידות חי[2]. כך עולה מאנאליזה חדשה לנתוני הלמ”ס שהוצגה לראשונה היום  (22.3) בכנס השנתי של “עתיד” – העמותה הישראלית לחקר ומניעת מוות פתאומי בתינוקות והמרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. הכנס נערך בבית החולים. בהיעדר נתיחה שלאחר המוות וחקירת זירת האירוע לאבחון מוות בעריסה לא ניתן לקבוע מהו המספר המדויק של התינוקות שמתו מוות בעריסה, מכלל מקרי המוות הפתאומי הבלתי מוסבר בישראל. העישון הפך כיום לגורם הסיכון המוביל למוות בעריסה, בתינוקות שמושכבים לישון על גבם. בישראל, נותר שעור מקרי המוות הפתאומי הבלתי מוסבר בתינוקות באוכלוסיה הערבית גבוה  פי 3 יותר! מבאוכלוסייה היהודית. בעולם ובישראל מצויים תינוקות בנים בסיכון גבוה פי 1.5 מבנות למות מוות בעריסה.

בעקבות יישום ההמלצה להשכיב תינוקות לישון רק על גבם, חלה בעולם המערבי ירידה דרסטית של 50- 70% בשיעור תמותת התינוקות ממוות בעריסה.

דר’ ענת שץ, יו”ר עמותת עתיד – העמותה הישראלית לחקר ומניעת מוות פתאומי בתינוקות: “בישראל, הרוב המכריע של התינוקות שנפטרים באורח פתאומי ובלתי מוסבר, לא עוברים נתיחה לאחר המוות וזירת האירוע לא נבדקת בדקדקנות, כפי שנדרש לקביעת אבחנה של מוות בעריסה. בשנת 2009 בוצעו במכון לרפואה משפטית רק 2 נתיחות של תינוקות שנפטרו באורח פתאומי. בהעדר נתיחה, לא ניתן לקבוע כמה מבין 84 התינוקות שנפטרו ב- 2009, באורח פתאומי ולא מוסבר (לפי תעודות הפטירה) מתו כתוצאה מתאונה, ממחלה, או מפגיעה מכוונת וכמה מתו מוות בעריסה. ללא יכולת לאבחן מקרים מובהקים של מוות בעריסה, אנו מתייחסים לכל מקרי המוות הפתאומי הבלתי מוסבר, העלולים להישנות ולסכן את חייהם של הילדים הבאים במשפחה”.  

בכנס הוצגו גורמי סיכון נוספים להשכבה על הבטן, המעלים בשיעורים ניכרים את הסיכון למוות בעריסה: עישון של האם וגם האב בהריון או בסביבת התינוק, הימנעות מהנקה, לינה משותפת ולידת תינוקות פגים.

דר’ ענת שץ: “מסקרים שונים שערכנו בעמותה ניכר, כי המודעות לגורמי הסיכון למוות פתאומי בארץ אינה מספקת, וכשהיא כבר קיימת הורים ומטפלים אינם מיישמים את ההמלצות מצילות החיים”.

“יש מקום להרחיב את המודעות לגורמי ההגנה והסיכון בקרב המטפלים השונים, מלבד ההורים, ולעודד השתתפותם בקורסי החייאה לתינוקות. הדבר נכון אף יותר, לאור מקרי המוות בתינוקות, שהתרחשו לאחרונה בישראל במעונות היום ואצל מטפלים נוספים, שאינם ההורים”, מדגישה דר’ שץ.

9 מ- 10 אמהות לתינוקות שמתו מוות בעריסה מעשנות !

הימנעות מעישון בזמן ההריון ולאחר הלידה, של בני הזוג ושל כל המטפלים שבאים במגע עם התינוק, עשוייה להפחית בכ60% נוספים את מספר מקרי המוות בעריסה.  בישראל מדובר בהצלת חיים של כ-40 תינוקות נוספים!

הסיכון של אמהות מעשנות לאבד תינוק כתוצאה ממוות עריסה, גבוה פי 4 יותר מאשר אמהות שאינן מעשנות. 9 מתוך 10 נשים שתינוקן מת מוות עריסה נהגו לעשן, כך עולה ממטא-אנאליזה שבוצעה באנגליה, במסגרתה נותחו 21 מחקרים שבוצעו בעולם. גם כשהאם ההרה חשופה לעישון פאסיבי בלבד נגרם נזק לעובר וליילוד והסיכון למוות בעריסה עולה משמעותית.

בנוסף קיים קשר כמותי בין מספר הסיגריות שהאם מעשנת למידת הסיכון למות תינוקה. אם המעשנת למעלה מ- 20 סיגריות ביום מעלה פי 5 את הסיכון למות תינוקה.

גם עישון פאסיבי מיד שלישית (Third Hand Smoking ) מעלה הסיכון למוות בעריסה. מטפלת במעון יום, המעשנת מחוץ למעון ולא בסמוך לתינוק, וניגשת לטפל בו, לאחר מכן, כשבגדיה ושערותיה ספוגים בחלקיקים טוקסיים, שמקורם בעשן סיגריות, גורמת לתינוק לשאוף חלקיקים ומעלה את הסיכון למוות בעריסה. על מטפלים מעשנים להקפיד להתרחץ ולהחליף בגדים לפני המגע עם התינוק.

דר’ ענת שץ: “ההמלצות להימנעות מעישון מתייחסות לאם וגם לאב בזמן ההריון ולאחר הלידה. מסקר שערכנו בארץ, דווחו קרוב ל-21% מהאמהות לתינוקות בגילאי 1-6 חודשים, המשתייכות למעמד סוציו אקונומי בינוני-גבוה, כי עישנו לפני ההריון. 10% מהן דווחו כי עישנו  בזמן ההריון.  32% מבני זוגם  עישנו לפני ההריון ו-19% הוסיפו לעשן בזמן ההריון. רוב הנשאלות שהמשיכו לעשן בהריון ידעו מהן הסכנות הכרוכות בעישון ובכל זאת לא חדלו ממנהגן. אצל אלו שהפסיקו לעשן נמצא שהמנבאים הטובים ביותר להפסקת עישון בהריון הם המודעות לסיכון לפני ההריון ורמת השכלה גבוהה”.

50 90% ממקרי המוות בעריסה קורים בשינה משותפת

לדבריו של פרופ’ אד מיטשל ( (Ed Mitchell , יו”ר החברה הבינלאומית לחקר ומניעת מוות בתינוקות 50% מכלל מקרי המוות הפתאומי הבלתי צפוי בתינוקות מתרחש בעת שינה משותפת, ומגיע ל-90% מהמקרים מתחת לגיל חודש. אם שנרדמת עם תינוקה על ספה מסכנת את חיי תינוקה פי 22, מאם שתינוקה ישן במיטה נפרדת. מעבר לסיכון הכרוך בתאונה על ידי מחיצה פיזית של התינוקות, בשינה משותפת קיים סיכון, בלתי תלוי, למוות עריסה שככל הנראה קשור לחימום יתר ולעלייה בדו תחמוצת הפחמן.

דר’ ענת שץ: “מומלץ להשכיב את התינוק במיטה נפרדת, הסמוכה למיטת ההורים ולהימנע משינה משותפת עד גיל 6 חודשים. הדבר נכון במיוחד כשהאם או כששני ההורים מעשנים, צורכים אלכוהול ו/ או סמים, או עייפים מאוד. כמו כן, מומלץ להימנע מ’מיטות מרפסת’, בהם מיטת התינוק המשכית לזו של ההורים”.

דר שץ מדגישה, כי “הסיכון בשינה משותפת גובר על היתרון שביצירת קשר אם תינוק, שניתן לטפחו הן בהנקה  והן בטיפול ובמגע כשהתינוק ער”.

תינוק שמושכב לישון באופן קבוע  על פי כללי הבטיחות, על גבו על ידי הוריו, ואילו באופן חד פעמי מושכב לישון על בטנו אצל מטפל אחר (בני משפחה אחרים כמו סבים וסבתות, או בידי מטפלים בבית ומחוצה לו), מצוי בסיכון גבוה פי 18 למוות. לכן ניכרת חשיבות לחידוד והטמעת כללי ההגנה על חייהם של התינוקות ומניעת גורמי סיכון בקרב מטפלים שאינם ההורים.

הנקה מפחיתה הסיכון למוות פתאומי  ב-50%

פרופ’ פרן הוק (Fern R. Hauck ) חברת כוח המשימה לנושא מוות בעריסה באקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים הציגה מטא-אנאליזה חדשה, שעתידה להתפרסם במגזין לרפואת ילדים  Pediatrics . מחקר העל הקיף 18 מחקרים לבחינת ההשפעה המגנה שיש להנקה על חיי תינוקות. מהמחקר עולה, כי לכל הנקה השפעה מגנה, גם אם התינוק יונק זמן קצר או ניזון מהנקה באופן חלקי. עם זאת, לדבריה של  פרופ’ הוק ההגנה על התינוק עולה ככל שמשך ההנקה ארוך יותר.

הסיכון למוות עריסה בתינוקות יונקים קטן ב-50% לעומת תינוקות שאינם יונקים. לכן מומלץ לא לוותר על ההנקה ולהיניק את התינוק, ככל שמתאפשר, גם אם באופן חלקי.  

פגים מצויים בסיכון גבוה פי 2- 4 מיילודים שנולדו במועדם

מחקרים שונים מצביעים, כי  שכיחות מקרי המוות בעריסה של תינוקות שנולדו פגים, גבוהה פי 24 מיילודים שנולדו במועד. במטרה לרדת לשורש התופעה פורסמו בשנים האחרונות מספר מחקרים שמצאו, כי תגובתם של יילודים שנולדו פגים למצוקה נשימתית יעילה, באופן משמעותי, כאשר הם שוכבים על הגב מאשר על הבטן. ממאמר שפורסם לאחרונה במגזין לרפואת ילדים Pediatrics עולה, כי אצל תינוקות שמושכבים על הבטן יורדת זרימת הדם למוח, וכי יש לצפות שאצל פגים הירידה תהיה משמעותית יותר.

דר’ ענת שץ: “בעולם נמצא כי כרבע ממקרי המוות הפתאומי בתינוקות אינם נגרמים כתוצאה ממוות בעריסה. במקרים אלה בירור הסיבה, על ידי נתיחה שלאחר המוות, עשויה לסייע באבחון מקרי התעללות, מחלות מטבוליות ומחלות גנטיות אחרות”.

“אם הגורמים הבאים במגע עם הורים במקרים של מוות פתאומי בתינוקות, יעודדו אותם לבחור באפשרות של נתיחה לאחר המוות למציאת הסבר לתופעה, יש אפשרות שתהליך האבל, ההשלמה והמוכנות להכנס להריון ולהביא ילדים נוספים לעולם יהיה פחות קשה.  כמו כן, המשך המחקר במקרי מוות פתאומי בתינוקות, ובכלל זה  נתיחות, צפוי לקדם את הבנת המנגנונים שמעורבים במוות פתאומי של תינוקות, ובעתיד אולי אף לסייע במניעתם”, מסכמת  דר’ שץ.

*****************

כיצד ליצור סביבת שינה בטוחה לתינוקות ולהפחית הסיכון למוות בעריסה?

יש להשכיב תינוק על הגב בלבד בכל זמן שינה (יום או לילה).

מומלץ להשכיב תינוק על בטנו בזמן שהוא ער ומצוי בהשגחת מבוגר.

יש להשכיב תינוקות על מזרן קשיח שאינו שוקע בלחץ קל.

יש לשמור שסביבת התינוק תהיה נקייה מעישון (חשוב שאמהות, אבות  וכל המטפלים יימנעו מעישון בזמן ההריון ולאחר הלידה).

יש להימנע מחימום יתר של סביבת התינוק הטמפרטורה המומלצת היא 22 מעלות.

מומלץ להשכיב לישון במיטה נפרדת בחדר ההורים עד גיל 6 חודשים. יש להימנע משינה משותפת

יש לשמור שהמיטה תהיה ריקה מכל חפץ כולל צעצועים, כריות ומגיני ראש.

יש להדק את השמיכה מתחת לכתפי התינוק כשהוא שוכב בשליש התחתון של המיטה וכפות רגליו נוגעות בקצה המיטה או העריסה.

מומלץ להניק תינוקות ולשקול מתן  מוצץ כשמשכיבים לישון )אחרי גיל חודש, כאשר כבר התרגלו לינוק ( .