אובדן שמיעה חד-צדדי ותפקודי שפה בילדים (Pediatrics)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-Pediatrics עולה כי די באובדן שמיעה באוזן אחת בכדי להביא להפרעות שפה בילדים. עם זאת, ילדים עם הפרעת שמיעה זו לעיתים קרובות אינם מקבלים את העזרה לה הם זקוקים, דוגמת ישיבה בשורה קדמית בכיתה, עזרי שמיעה או חינוך מיוחד.

המסר העיקרי של המחקר הוא שאין להתעלם מילדים עם אובדן שמיעה באוזן אחת.

במסגרת המחקר נכללו 74 ילדים עם אובדן שמיעה חד-צדדי. בנוסף, עבור כל ילד בקבוצת המחקר, החוקרים בחנו אח אחד בגיל בית-ספר, עם שמיעה תקינה.

בקבוצת המחקר תועדו מדדים נמוכים יותר בהבנת שפה (p=0.003), ביטוי אוראלי (p=0.007), עם שכיחות גבוהה יותר לטיפול בדיבור, בהשוואה לאחיהם, אך עם ציונים דומים במבחני אינטליגנציה.

הכנסה משפחתית והשכלה אימהית היו גורמים מנבאים בלתי-תלויים לביטוי אוראלי. בניגוד לילדים עם אובדן שמיעה בשתי האוזניים, להם הותאמו באופן שגרתי עזרי שמיעה והתאמות למוגבלות, אובדן שמיעה חד-צדדי אינו נחשב בהכרח לאובדן שמיעה משמעותי.

החוקרים מוסיפים כי מהתוצאות עולה כי ילדים עם אובדן שמיעה חד צדדי מתאימים לאותם עזרי שמיעה כמו ילדים עם אובדן שמיעה בשתי האוזניים.

מעבר לעזרי שמיעה, קיימות מספר אפשרויות לסייע לילדים אלו, כולל מערכת FM, שיכולה להגביר את קול המורה.

Pediatr 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן