תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה מעידות כי חלק קטן בלבד מהנשים דבקות בקווים המנחים בנוגע למשך ההנקה המומלץ לאחר הלידה.
מטרת המחקר היתה לבחון מהו משך ההנקה בקרב נשים אוסטרליות ולזהות גורמים הקשורים לדבקות בהנקה מלאה עד לגיל 6 חודשים ובהנקה בכלל עד גיל 12 חודשים.
במחקר נכללו 587 נשים שמילאו שאלונים סמוך למועד השחרור מבית החולים. מעקב נערך באמצעות ראיון טלפוני כעבור 4, 10, 16, 22, 32, 40, ו-52 שבועות לאחר הלידה. המידע שנאסף כולל נתונים סוציו-דמוגרפיים, נתונים ביו-רפואיים, נתונים הקשורים לבית החולים, ונתונים הקשורים לגורמים פסיכו-סוציאליים הקשורים להתחלת ההנקה ולהמשכה.
מודל ה- Cox’s proportional hazards שימש לזיהוי גורמים שנקשרו לסיכון להפסקת ההזנה באמצעות הנקה בלעדית לפני גיל 6 חודשים והפסקת ההנקה לפני גיל 12 חודשים.
בגיל 6 חודשים, פחת ממחצית הילודים עדיין ינקו (45.9%), ורק 12% מהם הונקו באופן בלעדי. בגיל 12 חודשים, רק 19.2% מהילודים עדיין קיבלו הזנה כלשהי בחלב אם. משך ההנקה נקשר באופן חיובי ובלתי-תלוי לגישת האם בנוגע להנקה ובאופן שלילי לקשיים בהנקה במהלך 4 השבועות הראשונים, לעישון של האם, לשימוש במוצץ, ולחזרה מוקדמת של האם לעבודה.
החוקרים מסיקים כי מספר נמוך של נשים דבקות בהמלצות הבינלאומיות בנוגע למשך ההנקה המומלץ. הם מציינים כי כדאי להנחות את הנשים עוד במהלך השהייה בבית החולים בנוגע להתמודדות עם קשיי הנקה נפוצים ולעודד אותן שלא להשתמש במוצץ לפני גיל 10 שבועות, אם בכלל.
החוקרים מוסיפים כי על-מנת לשפר את תפקודי האם ואת שיעורי ההנקה, כדאי לשפר את תנאי חופשת הלידה ולאפשר תנאי עבודה גמישים יותר, בכדי לאפשר לאם לשלב שהיה עם התינוק והנקה עם העבודה מחוץ לבית.
PEDIATRICS Vol. 117 No. 4 April 2006, pp. e646-e655
הערות עורך:
ממחקר זה ניתן ללמוד כי לא מספיק להשקיע את כל המשאבים בשכנוע האמהות להניק במהלך שהותן בפגייה או במחלקת היונקים. יש צורך במערכת סביבתית חברתית שתתמוך באם המבקשת להניק, גם 6 חודשים לאחר הלידה. אחרת מאמצי ההנקה יניבו תוצאה חלקית בלבד.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!