מטבע שנבלע עשוי לעבור ספונטנית ללא סיבוכים (Pediatrics)

בערך 25%-30% מהמטבעות הנבלעים בושט יעברו ספונטנית, על פי תוצאות מחקר אקראי שפורסם בגיליון ספטמבר של Pediatrics.

ילדים לעיתים קרובות בולעים מטבעות. בהגיעו לושט, המטבע עלול לגרום לסיבוכים ויש לסלקו או לחכות שיעבור ספונטנית.

סיבוכים מבליעת מטבע עלולים לכלול ניקוב הושט, נצור (פיסטולה) ושט-אאורטה, היצרות הושט, פיסטולה ושט-קנה הנשימה, עקה נשימתית ו/או כיחלון, החמרה במצב נפשי, חסימה דיסטלית נדירה בושט ואפילו מוות. עם זאת, הליך הסרת המטבע עלול גם הוא לגרום לסיבוכים, כולל דימום פרנגיאלי, ברונכוספאזם, צינרור, סטרידור, היפוקסיה, ניקוב הושט, או לעיתים נדירות חסימה מלאה של דרכי האוויר ומוות.

במחקר פרוספקטיבי, חולים מתחת לגיל 21 שפנו למחלקת חירום עם מטבע בושט חולקו באקראי לעבור ניתוח הסרה אנדוסקופי או אישפוז לצורך הסתכלות, עם רדיוגרפיה נוספת 16 שעות מאוחר יותר.

מתוך 168 ילדים נבחרו 81 והאחרים הוצאו מהמחקר בשל היסטוריה של ניתוח בקנה הנשימה או בושט, סימפטומים או בליעת מטבע 24 שעות קודם לכן. מתוכם 60 נבחרו להשתתף במחקר.

אנדוסקופיה היתה דרושה ב-23 (77%) מתוך 30 מקבוצת ההסתכלות, וב-21 (70%) מתוך 30 מקבוצת הניתוח. משך שהייה ממוצע בבית החולים היה 19.4 ± 8.0 שעות בקבוצת ההסתכלות ו-10.7 ± 7.1 שעות בקבוצת הניתוח. לא היו סיבוכים באף אחת מהקבוצות, והמטבעות עברו ספונטנית בשתי הקבוצות (23% לעומת 30%). מעבר ספונטני היה סביר יותר בחולים מבוגרים יותר (66 לעומת 46 חודשים), בגברים (יחסי סיכון 3,7; 95% רווח בר סמך, 0.98-13.99), ובחולים בהם המטבע היה בשליש הדיסטלי של הושט (56% לעומת 27%, 95%, 1.07-5.57).

מיגבלות מחקר כללו כישלון לענות על השאלה האם ניתן לצפות בילדים בבית בבטחה לאחר שבלעו מטבע, וחוסר בדיקה של שיטות טיפול שאינן דורשות אנדוסקופיה או הרדמה.

בהתבסס על אחוז מעבר ספונטני של 25%-30% והעדר סיבוכים, החוקרים מאמינים כי תקופת הסתכלות של 8-16 שעות הינה טיפול מתאים בילדים שבלעו מטבי בהנחה כי הילד אסימפטומטי, הבליעה התרחשה לאחרונה ולילד אין אבנורמליות בושט או בקנה הנשימה. גישה זו נוגדת את הצורך בהרדמה ואנדוסקופיה, ללא עלייה בסיכון. עם זאת, כתלות בעלויות המוסד ונושאי שימוש, אזופגוסקופיה עשויה להיות האפשרות הזולה ביותר.

Pediatrics. 2005;116:614-619

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן