רגישות יתר מאוחרת ומקומית במעי לחלבון חלב פרה קשה לאבחון וקיים מידע מוגבל על הפרעה זו. מטרת המחקר היתה לבדוק הפרשת ציטוקים מקומית במעי הדק העליון בילדים עם תגובת אלרגיה מאוחרת לחלב פרה. דגימות מביופסיית תרסריון של 31 ילדים עם הפרעה זו, 14 עם מחלת צליאק ו-14 נבדקי ביקורת בריאים נבדקו לשחרור ספונטני של IL-2, IL-4, IL-5, IL-10, IFN-, TNF- ו-TGF-.הילדים עם תגובה אלרגית מאוחרת הפרישו יותר IFN- לעומת נבדקי הביקורת (p = 0.006) והילדים עם מחלת צליאק (p = 0.006). הילדים עם צליאק הפרישו יותר IL-6 בהשוואה לביקורת (p = 0.008) ולילדים עם אלרגיה (p = 0.002). הילדים עם אלרגיה שנחשפו לחלב פרה הפרישו פחות TGF- לעומת אלו שלא נחשפו (p = 0.050), והראו נטייה להפרשה פחותה לעומת נבדקי הביקורת (p = 0.078).
הפרשות TNF-, IL-2, IL-4, IL-5, ו-IL-10 היו נמוכות באופן כללי; עם זאת, הילדים עם תגובה אלרגית לחלב פרה עם שלא נמנעו מחלב פרה הפרישו יותר IL-4 ו-10 לעומת הביקורת (p = 0.016, 0.059).
לסיכום, הילדים עם תגובת אלרגיה מאוחרת לחלב פרה הראו רגולציית יתר של IFN-. הפרשת TGF- עברה רגולציית יתר בילדים אלו שנמנעו מחלב פרה, דבר המציע החלמת מנגנון הרגולציה.
Pediatric Allergy and Immunology, Volume 16 Issue 5 Page 439 August 2005
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!