לפי מחקר חדש עולה, כי ילדים עם הפרעות התנהגות צריכים לקבל טיפולים הולמים, על מנת למנוע הפרעות פסיכיאטריות מאוחר יותר בחייהם. לדברי החוקרים, התערבות טיפולית בילדים לפני גיל בית ספר, יכולה למנוע התפתחות של הפרעות התנהגות כרוניות.
המחקר בדק את יכולת הניבוי של אבחנה של הפרעת התנהגות, לפי הקריטריונים של ה- DSM-IV, בילדים בגילאי 4.5-5 שנים. החוקרים בחרו קוהורט מייצג של 2,232 ילדים, ראיינו את אימהות הילדים וביקשו ממורי הילדים למלא שאלון לגבי תסמינים של הפרעות התנהגות בילדים, במהלך חצי השנה החולפת.
שכיחות הפרעת ההתנהגות, שהוגדרה כהימצאות של 3 או יותר מתסמיני ההפרעה, עמדה על 6.6%. השכיחות של הפרעת התנהגות בינונית עד קשה (5 תסמינים או יותר), עמדה על 2.5%. בהשוואה לילדים אחרים, ילדים שאובחנו כסובלים מהפרעת התנהגות, היו בסבירות גבוהה יותר להתנהגות אנטי-סוציאלית, להפריע במהלך תצפית אבחנתית ולקיום של גורמי סיכון הקשורים בהפרעת התנהגות בילדים מבוגרים יותר. ילדים בני 5 שאובחנו עם הפרעת התנהגות, היו בסבירות גדולה יותר לסבול מקשיים התנהגותיים ולימודיים בגיל 7, גם אחרי התאמה של הנתונים ל- IQ ולאבחון של הפרעת קשב וריכוזהיפראקטיביות (ADHD) בגיל 5.
החוקרים הסיקו, כי אין להתעלם מבעיות התנהגות שעומדות בקריטריונים של הפרעת התנהגות, בילדים בגיל שלפני בית ספר. בילדים אלו נחוצה התערבות טיפולית, על מנת לנסות ולמנוע בעיות התנהגותיות ולימודיות בעתיד.
Am J Psychiatry. 2005;162:1108-1117
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!