הגבלת שינה נסיונית גורמת לסבילות גלוקוז לקויה (IGT); עם זאת, מעט ידוע על השפעות המטבוליות של הגבלת הרגלי שינה. החוקרים העריכו את הקשר בין זמן שינה רגיל לסוכרת ו-IGT בקרב משתתפים במחקר בריאות שינה ולב, מחקר פרוספקטיבי מבוסס קהילה בנושא השלכות קרדיווסקולריות של הפרעות נשימה בשינה.
722 גברים ו-764 נשים בגילאים 53-93 שנה השתתפו המחקר. זמן שינה רגיל הושג באמצעות שאלונים. סוכרת הוגדרה ע”י רמות גלוקוז של 126 מ”ג לד”ל או יותר בצום או מעל 200 מ”ג לד”ל שעתיים לאחר העמסת גלוקוז או שימוש בתרופות לסוכרת. IGM הוגדר ע”י רמות גלוקוז של 140 מ”ג לד”ל או יותר שעתיים לאחר העמסת גלוקוז אך פחות מ-200 מ”ג לד”ל. הקשר בין זמן שינה לסוכרת ו-IGT נבדק ע”י שימוש ברגרסיה קטגורית לוגיסטית עם התאמה לגיל, מין, גזע, הרגלי גוף ואינדקס אפנה-היפופניה.
זמן שינה ממוצע היה 7 שעות ללילה, כש-21.7% מהנבדקים ישנו 6 שעות או פחות ללילה. בהשוואה לאלו שישנים 7-8 שעות ללילה, לנבדקים שישנו 5 שעות ללילה או פחות ו-6 שעות היו יחסי סיכון לסוכרת של 2.51 (95% רווח בר סמך, 1.57-4.02) ו-1.66 (95% רווח בר סמך, 1.15-2.39), בהתאמה. יחסי סיכון מותאמים ל-IGT היו 1.33 (95% רווח בר סמך, 0.83-2.15) ו-1.58 (95% רווח בר סמך, 1.15-2.18), בהתאמה. לנבדקים שישנו 9 שעות ויותר ללילה היו יחסי סיכון גבוהים לסוכרת ו-IGT. קשרים אלו עקביים כשהנבדקים עם סימפטומי אינסומניה הוצאו מהמחקר.
החוקרים הסיקו כי משך שינה של פחות מ-6 שעות או יותר מ-9 שעות קשור לעלייה בשכיחות לסוכרת וסבילות גלוקוז לקויה. כיוון שהשפעה זו נמצאה בנבדקים ללא אינסומניה, הגבלת שינה רצונית עשויה לתרום לנטל הגדול על בריאות הציבור של סוכרת.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!