Pediatrics

נראה שמשך הזמן עד להרדמות קצר יותר בקרב ילדים הסובלים מ-ADHD ומטופלים ב-atomoxetine

ממצאים שהוצגו לאחרונה מעידים כי נראה שילדים הסובלים מ-attention deficit hyperactivity disorder, ADHD, ומטופלים ב-atomoxetine (היא Strattera) נרדמים מהר יותר ונהנים מכמות רבה יותר של שינה תקינה בהשוואה לאלה המטופלים ב-methylphenidate.

הטיפול ב-ADHD התבסס באופן מסורתי על מתן סטימולנטים, שיצרו תגובה לקויה או לא נסבלו על-ידי כ-30% מהחולים. atomoxetine היא תרופה לא סטימולנטית לטיפול ב-ADHD.

אחת החוקרות, פרופסור Schuh, מסבירה בראיון כי קיימות עדויות כי תרופות סטימולנטיות, כמו methylphenidate, עלולות לגרום לבעיות שינה כשהן משמשות לטיפול בילדים הסובלים מ-ADHD. היא מציינת כי התוצאות מראות ש-methylphenidate האריך את משך הזמן עד לשקיעה בשינה.

המחקר האופקי שבוצע היה אקראי וכפול סמיות והשתתפו בו 85 ילדים בגילאי 6-14 שנים, שהתאימו לקריטריוני ה-DSM4 ל-ADHD. דרוג החומרה הראשוני היה סטית תקן אחת, לכל הפחות, מעל לתוצאה התקינה בקבוצת הגיל והמין שלהם, על-פי סקאלת דרוג ה-ADHD.  

לאחר ביצוע המדידות בתחילת הניסוי, חולקו הנבדקים ל-2 קבוצות טיפול. 44 נבדקים קיבלו atomoxetine ו-41 הנבדקים הנותרים טופלו באמצעות methylphenidate לאורך תקופה בת 6-7 שבועות. לאחר תקופת הטיפול, הופסק מתן התרופה לתקופה של 10-20 ימים שלאחריה ניתנה תקופת טיפול נוספת בתרופה השניה ל-6-7 שבועות נוספים. מדידות השינה במהלך תקופות הטיפול בוצעו באמצעות actigraphy, ו-polysomnography ובאמצעות יומנים שניהלו ההורים והילדים. תוצאות ה-actigraphy הראו כי בהשוואה למצב בתחילת הניסוי, העלה מתן methylphenidate את משך הזמן עד לכניסה לשינה בשיעור גבוה משמעותית בהשוואה למתן atomoxetine (כ-39.2 דקות לעומת 12.1 דקות; P < .001). ממצאים אלה היו עקביים למידע שהתקבל ב-polysomnographic שהעיד על ירידה משמעותית במשך הזמן עד ל- sleep epoch הראשונה (0.3- דקות לעומת 16.8 דקות; P < .001) כמו גם במשך הזמן עד לשינה ממושכת (0.2- דקות לעומת 16.8 דקות; P < .001) במתן atomoxetine בהשואה למתן methylphenidate.

בנוסף, מעידים היומנים שניהלו הילדים כי היה להם קל יותר לקום בבוקר (P = .004), לקח להם פחות זמן להרדם (P = .001), והם ישנו טוב יותר (P = .045) במתן atomoxetine בהשוואה למתן methylphenidate. כמו כן מעידים יומני ההורים כי היה קל יותר להוציא את הילדים מהמיטות, פחות מרגיז (P = .032), ופחות קשה להתכונן לשינה (P < .001), והילדים סבלו מפחות קשיים להרדם  (P < .001) במתן atomoxetine בהשוואה למתן methylphenidate.אנליזה של תופעות הלוואי הכרוכות בטיפולים הראתה כי התופעות המשמעותיות היחידות היו ירידה רבה יותר בתיאבון ועליה בנדודי השינה במתן methylphenidate בהשוואה למתן atomoxetine.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • יעילות משחקים דיגיטליים כהתערבויות לטיפול במצבים רגשיים בילדים: מטה אנליזה וסקירה סיסטמית (JAMA PEDIATRICS)

    יעילות משחקים דיגיטליים כהתערבויות לטיפול במצבים רגשיים בילדים: מטה אנליזה וסקירה סיסטמית (JAMA PEDIATRICS)

    במחקר שפורסם לאחרונה ב JAMA PEDIATRICS נעשתה סקירת ספרות סיסטמטית ומטה-אנליזה שמטרתה היתה לבדוק את יעילות התערבויות בצורת משחקים דיגיטליים לטיפול במצבים רגשיים (gamified digital mental health interventions (DMHIs) ) בקרב ילדים ובני נוער. ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

  • האם השמנה מעלה את הסיכון להידראדניטיס סופורטיבה בילדים? (Pediatric Dermatol)

    האם השמנה מעלה את הסיכון להידראדניטיס סופורטיבה בילדים? (Pediatric Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology עולה כי בילדים עם הידראדניטיס סופורטיבה שכיחות גבוהה יותר של השמנת-יתר, בהשוואה לאלו ללא המחלה העורית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין הידראדניטיס סופורטיבה ובין השמנה בילדים, קשר אשר הוכח במבוגרים. לצורך כך, החקורים השלימו סקירה של 12 מחקרים, כולל סדרת מקרים אחת, חמישה מחקרי חתך, […]

  • טיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות מלווה בסיכון מוגבר לזיהום נשימתי חמור (Lancet Psychiatry)

    טיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות מלווה בסיכון מוגבר לזיהום נשימתי חמור (Lancet Psychiatry)

    טיפול אנטי-פסיכוטי לסכיזופרניה או הפרעות פסיכוטיות אחרות מלווה בסיכון מוגבר לזיהום COVID-19 חמור או זיהום נשימתי אחר ואשפוז נלווה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Lancet Psychiatry. עם זאת, לא תואר קשר בין טיפול אנטי-פסיכוטי ובין הסיכון לזיהום קל. החוקרים בחנו את הנתונים ממספר מאגרים בדנמרק שכללו 85,083 משתתפים (גיל חציוני של 45.8 […]

  • ההשפעה של תזמון מתן סטרואדים לאם בפגות קיצונית (BMC Pregnancy and Childbirth)

    ההשפעה של תזמון מתן סטרואדים לאם בפגות קיצונית (BMC Pregnancy and Childbirth)

    מחקר חדש שפורסם ב-BMC Pregnancy and Childbirth הדגים כי מרווח של 1-7 ימים ממתן סטרואידים ועד הלידה השיג את השכיחות הנמוכה ביותר של סיבוכים בפגים שנולדו בגיל הריון קטן מ-32 שבועות, ונראה כי חלק מההשפעות החיוביות נמשכות אפילו מעבר ל-8 ימים ממתן הטיפול. לעומת זאת, נראה כי מתן קורטיקוסטרואידים עשוי להיות קשור לשכיחות מוגברת של BPD. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

  • התבגרות מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר להידרדאדניטיס סופורטיבה בילדים (JAMA Dermatol)

    התבגרות מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר להידרדאדניטיס סופורטיבה בילדים (JAMA Dermatol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי שכיחות התבגרות מוקדמת הייתה גבוהה יותר בילדים עם אבחנה של הידרדאדניטיס סופורטיבה, בהשוואה לאלו ללא המחלה העורית. מניתוח הנתונים עלה כי התבגרות מינית מוקדמת מלווה בסיכון גבוה יותר מכפליים להתפתחות הידרדאדניטיס סופורטיבה.  החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת שהתבסס על נתונים ממאגר Explorys, שכלל למעלה מ-40 רשתות […]

  • הערכת שיעורי אספרגילוזיס פולשני בילדים עם לויקמיה (J Pediatr Infect Dis Soc)

    הערכת שיעורי אספרגילוזיס פולשני בילדים עם לויקמיה (J Pediatr Infect Dis Soc)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the Pediatric Infectious Diseases Society מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שיעורי אספרגילוזיס פולשני נעים סביב 3-5% בילדים עם לויקמיה חדה, עם שונות רבה בשיעורי הזיהום הפטרייתי בין מחקרים. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה 24 מחקרים שנערכו בין תחילת שנת 2000 ועד סוף חודש יולי […]

  • טיפולים כנגד ממאירות בילדות מלווה בסיכון מוגבר לקרצינומה קרטינוציטית (J Am Acad Dermatol)

    טיפולים כנגד ממאירות בילדות מלווה בסיכון מוגבר לקרצינומה קרטינוציטית (J Am Acad Dermatol)

    טיפול קרינתי והשתלת מח עצם מלווים בסיכון מוגבר להתפתחות קרצינומה קרטינוציטית בקרב מטופלים ששרדו מחלה ממארת בילדות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב Journal of the American Academy of Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היסטוריה של ממאירות בילדות הינה גורם סיכון משמעותי להתפתחות קרצינומה קרטינוציטית וחולים אלו בסיכון להתפתחות נגעים ממאירים מרובים. במטרה להבין […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה