על-פי תוצאות מחקר שפורסם לאחרונה נראה כי טיפול בילדים הסובלים מדחק טראומתי יעיל יותר מאשר פיקוח קהילתי שגרתי או מהעדר טיפול.
החוקרים כותבים כי למרות השקעת סכומים גדולים של כספי הציבור בשיפור השלכותיה של טראומה בילדות, מעט ידוע אודות יעילות הטיפול עבור הילדים שחוו טראומה ומשפחותיהם.
החוקרים ביצעו חיפוש נרחב בספרות אחר מאמרים העוסקים בטיפול בטראומה בילדים ובמתבגרים בכדי לבדוק את יעילותם של טיפולים אלה. קריטריוני ההכללה כללו שימוש בקבוצת השוואה והתחשבות בסימפטומים של דחק טראומתי בהתייחסות לתוצאת הטיפול. רק 8 מתוך 102 המחקרים שנמצאו התאימו לקריטריוני ההכללה.
5 מחקרים עסקו בטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומתית מאובחנת קלינית ו-3 השתמשו במדידת סימפטומי הטראומה כמטרות הטיפול.
החוקרים מדווחים כי באופן כללי מאופיינים ממצאי הסקירה באופטימיות זהירה.
גם טיפול תרופתי וגם פסיכו-תרפיה גרמו לשיפור בסימפטומים בילדים ובמתבגרים. כל טיפול בדחק הטראומתי יצר שיפור גדול יותר בהשוואה לחסר טיפול או לפיקוח קהילתי שגרתי.
החוקרים כותבים כי קיים צורך לייסד גישה תוכניתית לפיתוח טיפול המבוסס על ראיות בטראומה לילדים.
מגבלות בביצוע מחקרים הבוחנים את הטיפול בדחק טראומתי בילדים כוללת את הרגישות לזכויותיהם של הקורבנות ואת שירותי הסיוע לילד המתייחסים למחקר כפגיעה בילדים רגישים בנקודות רגישות ומכריעות במהלך התפתחותם.
Arch Pediatr Adolesc Med 2004;158:786-791.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!