שלומית בושי – עורכת מדור פיזיותרפיה

L. Vaivre-Douret, K. Ennouri, I. Jrad, C. Garrec and E. Papiernik. Effect of positioning on the incidence of abnormalities of muscle tone in low-risk, preterm infants. European Journal of Pediatric Neurology. 2004;8(1):21-34.

בעבר היה מקובל להשכיב תינוקות פגים על הבטן בזמן שהותם בפגיה. בעקבות ההוראות החדשות להשכיב תינוקות מתחת לגיל שנה על הגב בזמן שינה על מנת למנוע תסמונת מוות פתאומי (sudden infant death syndrome = SIDS) , פגיות רבות שינו את תנוחת השכיבה של פגים משכיבה על הבטן לשכיבה על הגב.

החוקרים ביקשו לבדוק האם להשכבה כמעט מוחלטת של פגים על הגב או על הבטן יש השלכות על התפתחותם הפסיכומוטורית.

במחקר נבדקו ההבדלים בין קבוצת תינוקות פגים בסיכון נמוך שטופלו בשינויי תנוחה, לעומת קבוצת ביקורת שלא קיבלו התערבות כזאת.

המחקר כלל 60 תינוקות פגים בסיכון נמוך, כלומר פגים שנולדו בשבוע 31-36, ללא בעיות מולדות ואולטרסאונד מוח תקין, שלא נזקקו להנשמה בזמן שהותם בפגיה. התינוקות חולקו באקראי לקבוצת מחקר ולקבוצת ביקורת. התינוקות בקבוצת המחקר עברו שינויי תנוחה בין הגב, הבטן והצדדים מדי 3-4 שעות, בעוד שהתינוקות בקבוצת הביקורת הושכבו על הבטן בלבד, תוך הקפדה על שמירת מנחים פיזיולוגיים.

כל התינוקות עברו הערכה נוירולוגית והערכה פסיכומוטורית. ההערכה הנוירולוגית כללה טונוס פסיבי וטונוס בזמן פעילות, וכן רפלקסים פרימיטיביים. ההערכה הפסיכומוטורית כללה הערכה התנהגותית, תפקודי ראיה ושמיעה, יכולת סנסורית-מוטורית, שליטה יציבתית ובדיקה אורתופדית של מנח הגפיים התחתונות.

התינוקות נבדקו לראשונה בשבוע הראשון לאחר הלידה על פי הפרוטוקול הנוירולוגי, ועברו בדיקה אורתופדית בלבד של הגפיים התחתונות, זאת בשל חוסר בשלות מספקת לביצוע הבדיקה הפסיכומוטורית המלאה. בדיקה נוספת, שכללה הערכה נוירולוגית ופסיכומוטורית מלאה נערכה בזמן השחרור מהפגיה בגיל 38 שבועות.

תוצאות המחקר הראו כי בבדיקה הראשונית לא היו הבדלים בין קבוצת המחקר לקבוצת הביקורת.

לעומת זאת, בהערכה בזמן השחרור נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות.

בהערכה הנוירולוגית בזמן השחרור נמצאו הבדלים משמעותיים בטונוס הפסיבי ובטונוס בזמן פעילות בין שתי הקבוצות. התינוקות בקבוצת הביקורת הראו נטיה גדולה יותר לחוסר איזון בין השרירים הפלקסורים והאקסטנסורים בצוואר לטובת האקסטנסורים וטונוס אקסטנסורי מוגבר של הגו והצוואר. לעומתם, התינוקות בקבוצת המחקר הראו איזון בין השרירים הפלקסורים והאקסטנסורים של הצוואר.

בהערכה הפסיכומוטורית התינוקות בקבוצת הביקורת הראו אקסיטביליות יתר לעומת קבוצת המחקר, וירידה קלה בתגובה לגירוי שמיעתי ולגירוי ויזואלי.

מבחינת היכולות המוטוריות-סנסוריות, קבוצת המחקר הראתה תוצאות טובות יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת, וכן ויציבות תנועתית טובה יותר. התינוקות בקבוצת הביקורת הראו תנוחה ממושכת של הידיים בפלקציה ואבדוקציה, ופעילות שרירית אקסטנסורית מוגברת שפגמו בקואורדינציה של התנועות וגרמו לתנועות לא פונקציונליות כמו לדוגמה אקסטנציה של הצוואר בזמן היפוך וחוסר יכולת של היד לבוא בעקבות התנועה.

כמו כן, היתה לקבוצת הביקורת נטיה גדולה יותר להיות עם הראש בסיבוב לצד אחד מועדף ונטייה להשטחה אסימטרית של הגולגולת.

נוסף על כך, הבדיקה האורתופדית של הגפיים התחתונות הראתה נטייה גדולה יותר לאבנורמליות אורתופדיות בכפות הרגליים בקבוצת הביקורת.

לסיכום,

תוצאות המחקר מראות כי ההערכה הנוירולוגית, הפסיכומוטורית והיציבה היו טובות יותר באופן משמעותי אצל התינוקות שטופלו בשינויי תנוחה, בהשוואה לתינוקות שהושכבו על הבטן בלבד.

שתי הקבוצות היו בעלות אותו סטטוס נוירולוגי בתחילה, ולכן האבנורמליות שהופיעו אצל קבוצת הביקורת הן נרכשות ועל רקע תנוחתי וממקור פריפרי.

יש חשיבות לממצאי המחקר עבור יחידות פגייה. המנח הפונקציונלי חשוב להתפתחות פסיכומוטורית מוקדמת בתינוקות פגים בסיכון נמוך. על אחת כמה וכמה חשוב להביא ממצאים אלה בחשבון כאשר מטפלים בפגים בסיכון גבוה הנמצאים באשפוז תקופה ארוכה.