על אף שהשימוש ב- extracorporeal membrane oxygenation (ECMO) לטיפול בתינוקות הסובלים מפרטוזיס (pertussis) הולך ומתרחב מחקר חדש מצביע על כך שהתמותה מהמחלה אינה יורדת כתוצאה מהטיפול.
“תמותת התינוקות הגבוהה באופן מדאיג בטיפול ב-ECMO, במיוחד של ילודים הצעירים מ-6 שבועות, צריכה להלקח בחשבון כששוקלים את היתרונות והחסרונות של טיפול חודרני זה” ציינו החוקרים.
המחקר סקר 4 מקרים בהם נפטרו תינוקות שסבלו מפרטוזיס במוסד הרפואי בו בוצע המחקר ובנוסף בוצעה סקירה כללית של הנתונים לגבי טיפול ב-ECMOבחולי פרטוזיס.
כל ארבעת התינוקות שתוארו במחקר היו מתחת לגיל 3 חודשים וסבלו מיתר לחץ דם ריאתי קשה. שלושה החלו טיפול ב-ECMO ואילו הרביעי נפטר לפני שהחל הטיפול.
הסקירה בספרות העלתה 23,970 ילדים שטופלו באמצעות ECMO בין השנים 1986-2002, כאשר המקרה הראשון שבו ניתן הטיפול עקב פרטוזיס היה ב-1990.
סה”כ 61 ילדים שסבלו מפרטוזיס טופלו ב-ECMO, גילם הממוצע היה 88 יום.
שיעור מקרי הפרטוזיס מתוך סה”כ המטופלים באמצעות ECMO עלה מ-0.09% בשנת 90 ל-1.0% בשנת 2000.
מתוך 61 הילדים 43 נפטרו (שיעור התמותה-70.5%), יתרה מזאת שיעור התמותה בילדים מתחת לגיל 6 שבועות היה 84% בהשוואה ל61% בילדים מעל הגיל הזה.
מתוך חולי הפרטוזיס שטופלו ב-ECMO, הילדים ששרדו הונשמו בלחצים סוף אקספירטורים (PEEP) גבוהים יותר וה- PH בדם לפני ה-ECMO היה גבוה יותר אצלם בהשוואה לילדים שנפטרו.
החוקרים סיכמו שדרושים אמצעים טובים יותר למניעת פרטוזיס בתינוקות צעירים.
Pediatrics 2003;112:1274-1278
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!