מתן טופיקלי של מאלחש מפחית כאב בניקור מותני של ילודים

על-פי ממצאי מחקר אקראי שפורסמו לאחרונה, תערובת נוזלית של מאלחשים מקומיים (ELMA) יעילה במניעת כאב בעת ביצוע ניקור מותני בילודים.

החוקרים כותבים כי ניקור מותני מבוצע באופן שיגרתי בילודים ללא אלחוש, אך לאחרונה נמצאו עדויות לכך שהילודים חווים כאב ו-stress בתגובה לגירוי המציק ועשויים לפתח אפילו קשיים בהתפתחות התקינה כתוצאה ממנו.

ELMA היא תמיסה ביחס ריכוזים 1:1 של שמן ומיים המכילה ריכוז נמוך (5%) של lidocaine ו-prilocaine hydrochloride, והיא משמשמת כמאלחש יעיל בילדים ובמבוגרים. אולם, טרם נבדקו לעומק השפעותיה על ילודים.  

החוקרים בדקו 60 ילודים ב-gestational age של 34 שבועות או יותר, שעברו ניקור מותני דיאגנוסטי. 1 גרם של EMLA או של פלצבו ניתנו באופן טופיקלי 60 עד 90 דקות לפני ביצוע הניקור. 

החוקרים מדדו את קצב הלב, את רמת הרוויה בחמצן דרך העור, ואת אופן ההתנהגות הכללי של הילוד באמצעות מצלמת וידיאו. אופן ההתנהגות דורג באמצעות ה-Neonatal Facial Coding System.

החוקרים מוצאים כי בהשוואה למדידות בתחילת הניסוי, כל הילודים חוו כאב, כפי שניכר באמצעות עליה משמעותית בקצב הלב, ירידה ברמת הרוויה בחמצן, ועל-פי אופן תגובתם.

אולם, בהשוואה לקבוצה שקיבלה פלצבו, בקבוצה שקיבלה ELMA תגובת הכאב שנמדדה היתה מאופקת באופן משמעותי. זה התבטא בממוצע נמוך יותר של קצב הלב, במיוחד בעת החדרת המחט (בקבוצת ה-ELMA נמדדו 2.3 ± 159.3 פעימות בדקה לעומת 2.7 ± 175.2 בקבוצת הפלצבו; p<.001) ובעת הוצאתה (בקבוצת ה-ELMA נמדדו 2.6 ± 153.3 פעימות בדקה לעומת 2.5 ± 167.3 בקבוצת הפלצבו; p<.001).

בנוסף, הבחינו החוקרים בתוצאה ממוצעת נמוכה יותר בדרוג ההתנהגות המעידה על כאב בעת החדרת המחט (בקבוצת ה-ELMA המדד שנצפה 0.3 ± 4.0 לעומת 0.0 ± 5.0 בקבוצת הפלצבו; p=.004) ובעת הוצאתה (בקבוצת ה-ELMA המדד שנצפה 0.3 ± 1.8 לעומת 0.3 ± 3.9 בקבוצת הפלצבו; p<.001).

לא נמצא שוני משמעותי ברמת הרוויה בחמצן בין שתי הקבוצות.

החוקרים מסכמים כי מתן ELMA הוא טיפול יעיל בהפחתת הכאב הנובע מהחדרת המחט והוצאתה במהלך ניקור מותני המבוצע בילודים.

אולם, החוקרים מציינים כי ה-stress הנובע מהניקור לא נעלם לחלוטין. לפי דבריהם מחקרים קודמים קובעים כי ההתעסקות עם התינוק והשתקתו מגבירים את עוצמת תגובתו לגירוי מכאיב.

החוקרים מוסיפים כי לא ניתן להמנע משינוי מיקומו של התינוק במהלך ניקור מותני, ו-ELMA לא משככת את ה-stress בשל שינוי מיקום זה, אך היא עשויה להפחית את הכאב בזמן החדרת המחט.  

Arch Pediatr Adolesc Med. 2003;157:1065-1070

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן