Pediatric Nutrition

עדות מטרידה להרגלי התזונה של ילדי ישראל: משרד הבריאות מפרסם את הסקר הלאומי על מצב הבריאות והתזונה בתינוקות

משרד הבריאות מפרסם את הסקר הלאומי על מצב הבריאות והתזונה בתינוקות. הסקר בוצע בשנים 2020-2019 על ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב”ם) בשיתוף אגף התזונה והמחלקה לאם, לילד ולמתבגר בבריאות הציבור במשרד הבריאות.

מהנתונים עולה כי משך ההנקה הממוצע עומד על 4.3 חודשים, וכי ישנה עליה בנסיונות ההנקה לאחר הלידה בהשוואה לעשור הקודם, אך במקביל עליה בשיעול התינוקות שצרכו תמ”ל במחלקת היולדות.

בכתבה ב”הארץ” לגבי הסקר נכתב כי בזמן שבקואליציה חוגגים את ביטול המס על משקאות ממותקים, הסקר מספק עדות מטרידה במיוחד להרגלי התזונה הלקויים של ילדי ישראל כבר במהלך חודשי חייהם הראשונים, בדגש על צריכת מזון אולטרה-מעובד ומשקאות קלים. מהסקר עולה כי יותר מ-63% מהתינוקות הערבים וקרוב ל-15% מהתינוקות היהודים בישראל שותים משקאות ממותקים לפני גיל שנה. כ-18% מכלל התינוקות בישראל – 25% מהתינוקות הערבים ו-15.7% מהתינוקות היהודים – אוכלים מזון מהיר כמו פלאפל, המבורגר, פיצה, בורקס, מלאווח, ג’חנון ושניצל מעובד לפני שמלאו להם 12 חודשים.

לכתבה ב”הארץ”

הסקר התמקד בתזונת תינוקות עד גיל שנה בדגש על הנקה, והשתתפו בו 1,514 אימהות לתינוקות, כאשר מטרותיו העיקריות היו לברר את הרגלי תזונת התינוקות בישראל בהם שכיחות, משך ואופי ההנקה והזנת התינוק, לאמוד את היקפם של מצבים והתנהגויות מעוררי דאגה כמו תת משקל, עודף משקל והשמנה, ולהעריך את ההיענות להמלצות המדיניות של המשרד. המלצות הנקה של משרד הבריאות לבתי חולים מבוססות על ההמלצות מבוססות מחקרים של ארגון הבריאות העולמי, זאת במטרה לוודא שלנשים יהיו התנאים שיאפשרו להן לממש את בחירתם להניק. במהלך הסקר נאספו נתונים על התנהגויות בריאות, צריכת תוספי תזונה והרגלי תזונה שונים, המספקים תמונת מצב עדכנית ומאפשרים להשוות את הממצאים בסקר זה לאלו של סקר מב”ת לרך הראשון שנערך לפני כעשור ולהעריך את המגמות שעלו מכך. נתוני הסקר מהווים מאגר מידע חיוני שמשמש את קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות בעת ניסוח מדיניות וגיבוש תכניות התערבות, וכן מהווה בסיס למחקר בתחום. מפרסמי הכנס מציינים כי הוא כולל את תקופת הקורונה, דבר שעשוי להשפיע על המדדים המוצגים.

לדברי ראש חטיבת בריאות הציבור, ד”ר שרון אלרעי פרייס, “הנקה היא לעיתים מאתגרת, בוודאי באורח החיים האינטנסיבי בו אנו הנשים חיות כיום, ואולם הנקה בלעדית עד גיל חצי שנה חשובה מאוד לבריאות הילוד – מפחיתה סיכון למוות בעריסה, ולדלקות ותורמת להתפתחות תקינה. היום ידוע שהנקה גם טובה לבריאות של האם במניעת סרטן שד ושחלה ומחלות לב וכלי דם. משרד הבריאות וגופי הבריאות המובילים בעולם ממליצים על הנקה בלעדית עד גיל חצי שנה ולאחר מכן המשך הנקה תוך חשיפה למזונות שונים בהדרגה. אנחנו מחויבים בבריאות הציבור לסייע ככל שניתן לנשים לבחור בהנקה – לתת מידע, לעזור לאפשר תנאים להנקה במרחב הציבורי, להנגיש מידע בטיפות החלב וסיוע לנשים שמעוניינות להניק ומתקשות. יש לנו קו ייעוץ של אחיות טיפת חלב שיכול לתת מענה לשאלות ב-*5400. חשוב לנו לדאוג שהבחירה הבריאה תהיה קלה עבור הנשים״.

 

ממצאים עיקריים העולים מן הסקר:

  • הסקר נערך באמצעות ראיון טלפוני עם 1,514 (1,002 יהודיות ואחרות, 512 ערביות) אימהות לתינוקות בני 9-12 חודשים בשנים 2019-2020.
  • 3% מהאימהות דיווחו על ביות מלא (שהייה עם התינוק במשך כל היום וכל הלילה) בזמן השהייה במחלקת היולדות, ו-15.3% דיווחו על שהייה עם התינוק בעיקר בשעות ההאכלה.
  • רוב התינוקות, 87.5%, הוזנו בחלב אם במחלקת היולדות. רק 35.9% מהאימהות ביקשו להניק בלעדית במהלך השהות במחלקת היולדות.
  • קיימת עלייה בשיעורי ניסיונות ההנקה מיד לאחר הלידה בהשוואה לעשור הקודם, עליה מ-41.4% ל-62.3% כיום, זאת בהתאמה להמלצות משרד הבריאות. העלייה נצפתה גם באחוז האימהות הנמצאות ב”ביות מלא” (כאשר התינוק נמצא עם האם בכל שעות היממה) במחלקות היולדות, 28.7% לפני כעשור ו-39.3% כיום. עם זאת, שיעור התינוקות שצרכו תמ”ל (תרכובת מזון לתינוקות) במחלקת היולדות עלה מ-67.2% לפני כעשור ל-80.1% כיום, וזאת בניגוד להמלצות המשרד.
  • כמחצית מהתינוקות, 58.2%, קיבלו מוצץ במחלקת היולדות.
  • 3% מהאימהות דיווח שביקשו הדרכה להנקה במחלקת היולדות בעקבות קשיים בהנקה לאם או לתינוק.
  • שיעור התינוקות שינקו אי פעם עומד על 92.0%, אבל שיעור התינוקות שינקו בלעדית (ללא שום תוספת) לפחות עד גיל 6 חודשים, כמומלץ על ידי משרד הבריאות וגופים מקצועיים בעולם, הוא רק 15.3%. 60.6% מהאימהות הניקו הנקה משולבת (הנקה בשילוב תמ”ל ו/או מזון) במשך 6 חודשים ויותר, מדובר בעליה מ-54.8% שדווחו בסקר הקודם.
  • משך ההנקה הממוצע בקרב המיניקות אי-פעם היה 4.3 חודשים.
  • רוב האימהות, 90.1%, ציינו שבמהלך ההיריון הייתה להן כוונה להניק, אבל 0% מהאימהות ציינו שהסיבה העיקרית לאי כוונתן להניק הייתה שהן לא התחברו להנקה.
  • 4% מהאימהות ציינו שהסיבה להפסקת ההנקה הייתה שלא היה להן מספיק חלב. 41.6% מהאימהות היהודיות ו-28.9% מהאימהות הערביות אמרו שהן רצו להפסיק להניק.
  • בתקופת ההנקה, 67.1% דיווחו על כאבים בשד הקשורים להנקה, אולם רק 2.6% מהאימהות הפסיקו להניק עקב הכאבים בשד.
  • 2% מהתינוקות הוזנו בתמ”ל באופן קבוע כשהיו בני פחות מ-3 חודשים ו-20% מהתינוקות היו בני 6 חודשים ונעלה כשהחלו לצרוך תמ”ל באופן קבוע.
  • 8% מהאימהות ציינו שהסיבה העיקרית להוספת תמ”ל להנקה הייתה שהתינוק לא עלה מספיק במשקל.
  • 0% מהתינוקות נחשפו לראשונה למזונות משלימים לפני סוף החודש השישי לחייהם, שלא בהתאם להנחיית משרד הבריאות, כאשר הגיל הממוצע בעת צריכת מזונות באופן קבוע היה 6.5 חודשים.
  • 8% מהתינוקות צורכים מזון מהיר כמו פלאפל, המבורגר, פיצה, בורקס, מלאווח, ג’חנון, שניצל מעובד, קבב וכדומה.
  • 7% מהתינוקות היהודים ו-63.4% מהתינוקות הערבים שותים משקאות ממותקים לפני גיל שנה. שתיית משקאות ממותקים מזיקה לבריאות השן ומקבעת בתינוקות את הצורך בטעם מתוק, מה שמשליך על הרגלי תזונה ובריאותם בהמשך החיים.
  • על פי מדד התפלגות המשקל ביחס לאורך, 14.3% מהתינוקות היהודים ו-19% מהתינוקות הערביים בסיכון לעודף משקל, כאשר 3.5% מהתינוקות היהודים ו-4.7% מהתינוקות הערבים הם בעודף משקל או השמנה.
  • בתקופת ההנקה, 20.4% מהאימהות נטלו תוסף תזונה או תרופה להנקה, מאלה, 67.3% נטלו את התוסף או התרופה להגברת כמות החלב.
  • רק 50.1% מהתינוקות קיבלו ויטמין D בהתאם להמלצות, ורק 46.4% מהתינוקות קיבלו תוסף ברזל בהתאם להמלצות.
  • 5% מהאימהות דיווחו שעישנו במהלך ההיריון.
  • 8% מהתינוקות נחשפו לעשן סיגריות בבית או ברכב.

 

בתגובה לנתונים העולים מהסקר הלאומי על מצב הבריאות והתזונה בתינוקות העוסק בתזונת תינוקות עד גיל שנה בדגש על הנקה, באגודה למלחמה בסרטן מעדכנים ומזכירים כי: “הנקה יכולה להפחית את הסיכון לסרטן השד והשחלות בעשרות אחוזים. הנקה היא גורם המגן באופן משמעותי ומובהק מפני סרטן השד, וישנן ראיות מדעיות לכך שהיא מגנה גם מפני סרטן השחלות. ניתוח של עשרות מחקרים מדעיים הוכיח ירידה של 26% בסיכון לחלות בסרטן השד וירידה של 35% בסיכון לסרטן השחלות בהנקה למשך 12 חודשים ומעלה, לעומת אי הנקה כלל. נוסף על ההשפעה המגנה של הנקה בקרב נשים בריאות, מחקרים אחדים מציגים קשר אפשרי בין הנקה ממושכת וסיכון מופחת להישנות ולתמותה מסרטן השד בקרב נשים שכבר חלו בסרטן השד. לדוגמה, במחקר בקרב 1,636 נשים שאובחנו עם סרטן השד והניקו בעבר את תינוקם למשך למעלה מ-6 חודשים, נרשמה הפחתה של 30% בסיכון להישנות המחלה, וב-28% לתמותה ממנה”.

 

מארגון המיילדות בישראל, המייצג את 1,400 המיילדות בבתי החולים הציבוריים, מיילדות הבית והקהילה נמסר בתגובה: “הסקר חושף דפוס מטריד של ירידה בהנקה לצד עלייה בשימוש בתרכובת מזון לתינוקות. בחלב אם יש גורמי חיסון המחזקים את ההגנה המולדות של גוף האדם. לצערנו עדיין לא כל הנשים יודעות שההזנה הטובה ביותר לתינוק זה חלב אם. הנקה יכולה להיות מורכבת לחלק מהנשים ולא אצל כולן זה קורה כמו בסרטים. חיוני להכין אותן מראש, ללמד אותן, לתמוך בהן מקצועית במהלך ההיריון ולנטר בזמן אמת את ראשיתו של התהליך.
כל זאת כדי להעלות את המודעות ולהקל על חבלי הלמידה בתחילת הדרך. חלב אם, מפחית סיכון להשמנה, סוכרת, אסטמה ומחלות לב. אחרי הכל, תרכובת מזון לתינוקות הוא מזון מעובד שעדיף לשמור למקרה שאין ברירה אחרת. הדרך היעילה להכין את הנשים לקראת ההנקה היא באמצעות המודל של ליווי הריון רציף על ידי מיילדת, שאנו מובילות בימים אלו ביחד עם משרד הבריאות, קופות החולים והאיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, תוך יצירת פרוטוקול אישי ומרחב נשי, עבור כלל הנשים בישראל במהלך כל ההיריון ולא רק ברגע השיא של הלידה. המפגשים בין המיילדת לאישה יכללו גם הכנה מעשית ומשמעותית לקראת ההנקה. הוכח מדעית שמודל של ליווי הריון רציף על ידי מיילדת במהלך ההיריון היא גורם המעודד הנקה באופן פרואקטיבי.
ולמיילדת יש השפעה חיובית ישירה על שיעורי ההנקה. מחקרים בעולם הראו שנשים שמקבלות ליווי הריון רציף על ידי מיילדת נוטות יותר ליזום הנקה ולהניק לפרקי זמן ארוכים יותר מאשר נשים שלא קיבלו ליווי. מיילדות לומדות כמעט שש שנים והן הוכשרו לספק חינוך ותמיכה לנשים שבוחרות להניק את התינוקות שלהן.
הן עוזרות לנשים להבין את היתרונות של הנקה ולטפל בכל חששות או קשיים שעלולים להתעורר. לרבות לימוד טכניקות נכונות, טיפול בכאב או אי נוחות ומתן מידע כיצד לשמור על אספקת החלב. מיילדות יכולות גם לספק תמיכה רגשית לנשים מניקות. הנקה יכולה להיות חוויה מאוד מורכבת לפעמים, ומיילדת שזמינה לענות על שאלות ולספק עידוד – יכולה לעשות את כל ההבדל.
המודל הוא גורם רב עוצמה בעידוד ההנקה. על ידי מתן חינוך, תמיכה וטיפול רגשי, מיילדות יכולות לעזור לנשים לבסס מערכת יחסים והנקה מוצלחת עם תינוקן”.

לדברי הארגון, חלב אם מכיל את כל אבות המזון שהתינוק צריך בששת החודשים הראשונים לחייו. הוא מתעכל בקלות ומספק את האיזון המושלם של חלבון, שומן ופחמימות לתמיכה בצמיחה ובהתפתחות בריאה.  חלב אם מכיל נוגדנים המסייעים בהגנה על תינוקות מפני זיהומים, כולל דלקות אוזניים, דלקות בדרכי הנשימה ודלקות במערכת העיכול. גם תינוקות שיונקים חלב אם נוטים פחות לפתח אלרגיות, אסטמה ואקזמה. הנקה הוכחה כמפחיתה את הסיכון למחלות כרוניות אצל תינוקות ואימהות: תינוקות יונקים נוטים פחות לפתח השמנת יתר, סוכרת מסוג 2 וסוגי סרטן מסוימים בשלב מאוחר יותר בחיים. אימהות שמניקות נמצאות גם בסיכון נמוך יותר לסרטן השד, סרטן השחלות וסוכרת. הנקה מקדמת קשר בין האם לתינוק. מגע העור לעור ומגע העין המתרחשים במהלך ההנקה עוזרים לבנות קשר רגשי חזק בין האם לתינוק. הנקה היא נוחה וחסכונית בהשוואה לתרכובת מזון לתינוקות; חלב אם זמין ובטמפרטורה הנכונה, והוא אינו מצריך שום הכנה או ניקוי בקבוקים וגם לא רכישה בחנות.

לדו”ח המלא:

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם השמנה מעלה את הסיכון להידראדניטיס סופורטיבה בילדים? (Pediatric Dermatol)

    האם השמנה מעלה את הסיכון להידראדניטיס סופורטיבה בילדים? (Pediatric Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology עולה כי בילדים עם הידראדניטיס סופורטיבה שכיחות גבוהה יותר של השמנת-יתר, בהשוואה לאלו ללא המחלה העורית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין הידראדניטיס סופורטיבה ובין השמנה בילדים, קשר אשר הוכח במבוגרים. לצורך כך, החקורים השלימו סקירה של 12 מחקרים, כולל סדרת מקרים אחת, חמישה מחקרי חתך, […]

  • ההשפעה של תזמון מתן סטרואדים לאם בפגות קיצונית (BMC Pregnancy and Childbirth)

    ההשפעה של תזמון מתן סטרואדים לאם בפגות קיצונית (BMC Pregnancy and Childbirth)

    מחקר חדש שפורסם ב-BMC Pregnancy and Childbirth הדגים כי מרווח של 1-7 ימים ממתן סטרואידים ועד הלידה השיג את השכיחות הנמוכה ביותר של סיבוכים בפגים שנולדו בגיל הריון קטן מ-32 שבועות, ונראה כי חלק מההשפעות החיוביות נמשכות אפילו מעבר ל-8 ימים ממתן הטיפול. לעומת זאת, נראה כי מתן קורטיקוסטרואידים עשוי להיות קשור לשכיחות מוגברת של BPD. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

  • התבגרות מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר להידרדאדניטיס סופורטיבה בילדים (JAMA Dermatol)

    התבגרות מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר להידרדאדניטיס סופורטיבה בילדים (JAMA Dermatol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי שכיחות התבגרות מוקדמת הייתה גבוהה יותר בילדים עם אבחנה של הידרדאדניטיס סופורטיבה, בהשוואה לאלו ללא המחלה העורית. מניתוח הנתונים עלה כי התבגרות מינית מוקדמת מלווה בסיכון גבוה יותר מכפליים להתפתחות הידרדאדניטיס סופורטיבה.  החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת שהתבסס על נתונים ממאגר Explorys, שכלל למעלה מ-40 רשתות […]

  • למעלה משליש מהחולים מפתחים אי-ספיקת לבלב אקסוקריני לאחר דלקת לבלב חדה (eClinicalMedicine)

    למעלה משליש מהחולים מפתחים אי-ספיקת לבלב אקסוקריני לאחר דלקת לבלב חדה (eClinicalMedicine)

    למעלה משליש מהחולים עם דלקת לבלב חדה צפויים לפתח אי-ספיקת לבלב אקסוקריני לאחר 12 חודשים, כאשר הגורמים העיקריים המנבאים סיבוך זה כוללים דלקת לבלב אידיופטית, מחלה בדרגת חומרה בינונית-חמורה או חמורה והיסטוריה קודמת של סוכרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת eClinicalMedicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אי-ספיקת לבלב אקסוקריני נקשרה באופן מסורתי עם […]

  • מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות לופוס בנשים (Arthritis Care Res)

    מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות לופוס בנשים (Arthritis Care Res)

    בנשים עם צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד נרשמה עליה של 56% בסיכון לאבחנה של לופוס, בהשוואה לנשים עם הצריכה הנמוכה ביותר של מוצרי מזון אלו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis Care & Research. מבין כלל מוצרי המזון, משקאות ממותקי סוכר או עם ממתיקים מלאכותיים נקשרו בקשר הבולט ביותר עם לופוס. להערכת הקשר […]

  • הערכת שיעורי אספרגילוזיס פולשני בילדים עם לויקמיה (J Pediatr Infect Dis Soc)

    הערכת שיעורי אספרגילוזיס פולשני בילדים עם לויקמיה (J Pediatr Infect Dis Soc)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the Pediatric Infectious Diseases Society מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שיעורי אספרגילוזיס פולשני נעים סביב 3-5% בילדים עם לויקמיה חדה, עם שונות רבה בשיעורי הזיהום הפטרייתי בין מחקרים. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה 24 מחקרים שנערכו בין תחילת שנת 2000 ועד סוף חודש יולי […]

  • טיפולים כנגד ממאירות בילדות מלווה בסיכון מוגבר לקרצינומה קרטינוציטית (J Am Acad Dermatol)

    טיפולים כנגד ממאירות בילדות מלווה בסיכון מוגבר לקרצינומה קרטינוציטית (J Am Acad Dermatol)

    טיפול קרינתי והשתלת מח עצם מלווים בסיכון מוגבר להתפתחות קרצינומה קרטינוציטית בקרב מטופלים ששרדו מחלה ממארת בילדות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב Journal of the American Academy of Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היסטוריה של ממאירות בילדות הינה גורם סיכון משמעותי להתפתחות קרצינומה קרטינוציטית וחולים אלו בסיכון להתפתחות נגעים ממאירים מרובים. במטרה להבין […]

  • יעילות קצרת מועד של טיפול משולב באצטמינופן ואיבופרופן מול טיפול מבודד לחום בילדים: מטה-אנליזה (PEDIATRICS)

    יעילות קצרת מועד של טיפול משולב באצטמינופן ואיבופרופן מול טיפול מבודד לחום בילדים: מטה-אנליזה (PEDIATRICS)

    מטה-אנליזה שפורסמה לאחרונה בעיתון ה-PEDIATRICS באה להעריך את היעילות והבטיחות קצרת המועד של הטיפול המשולב (יחד או לסרוגין) באצטמינופן ואיבופרופן להורדת חום בילדים. ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

  • הערכה מקיפה של פרופיל הבטיחות של מעכבי JAK בילדים (Pediatric Dermatology)

    הערכה מקיפה של פרופיל הבטיחות של מעכבי JAK בילדים (Pediatric Dermatology)

    הפרעות בדם ובמערכת הלימפה תועדו בשכיחות גבוהה יותר בילדים שטופלו במעכבי JAK (או Janus Kinase) לעומת מבוגרים, כך עולה מנתונים חדשים מארצות הברית וקנדה שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology. מהממצאים עלה עוד כי אקנה הינה תופעת הלוואי העורית נפוצה ביותר בילדים וכי אירועים חריגים חמורים היו פחות נפוצים. במסגרת המחקר בחנו החוקרים נתונים אודות 399,649 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה