ילדים ומתבגרים שמנים עלולים לסבול מרמות נמוכות של ויטמין D מאשר בני גילם בעלי משקל נורמלי; איזון של חוסר בויטמין D במתבגרים הסובלים מהשמנה עשוי לשפר את הרגישות לאינסולין, כך לפי מחקר חדש. מחקרים קודמים מצאו כי יש קשר הפוך בין רמות 25-hydroxyvitamin D (25(OH)D) בסרום לבין ריכוז האינסולין והסוכר בצום, וכן כי להשמנה יש קשר ברגולציה של רמות ויטמין D.
החוקרים בחנו האם מינון של 4000 IU vitamin D3 ביום מביא לשיפור של סמני הרגישות והעמידות לאינסולין וכן של סמני הדלקת , באמצעות שיפור רמות 25(OH)D במחזור, לעומת מתן פלצבו. המחקר כלל 44 בני נוער הסובלים מהשמנה, 35 מהם חזרו לפחות פעם אחת לביקורת. כולם, מלבד שניים, סבלו מחוסר בויטמין D בתחילת המחקר (פחות מ-20 נ”ג/מ”ל), או מרמה לא מספקת של ויטמין D (20-30 נ”ג/מ”ל). לאחר שלושה חודשי נטילת תוספי ויטמין D, ריכוז ה-25(OH)D בסרום בקבוצה שקיבלה את הטיפול עלה בכל המטופלים מעל ל-20 נ”ג/מ”ל, ולאחר כחצי שנה, בלמעלה מתשעים אחוזים מהקבוצה נמדד ריכוז מעל 30 נ”ג/מ”ל. בקבוצת הפלצבו, ריכוזי 25(OH)D בסרום לא השתנו.
לאחר חצי שנה של טיפול בתוסף הויטמין, רמות האינסולין בפלסמה לאחר צום היו נמוכים משמעותית בקבוצת הטיפול, בעוד שרמות הסוכר בצום לא השתנו. על אף שלא נראה שינוי בהמגלובין המסוכר לאחר שלושה חודשים או חצי שנה של טיפול, בבני הנוער שקיבלו ויטמין D נראה שיפור ניכר ברגישות והעמידות לאינסולין לאחר כחצי שנה, בהשוואה לפלצבו. החוקרים לא מצאו שינוי במרקרים של דלקת, כמו C-reactive protein, IL-6, או TNF-alpha לאחר הטיפול. למרות שרמות הלפטין והאדיפונקטין בסרום לא השתנו משמעותית בשתי הקבוצות, נראה כי יחס הלפטין לאדיפונקטין בסרום היה נמוך משמעותית בקבוצה שנטלה תוספי ויטמין D לעומת פלצבו, לאחר כחצי שנה של טיפול.
החוקרים מסכמים כי תוצאות המחקר תומכות בניטור ואיזון רמות ויטמין D בילדים ובני נוער הסובלים מהשמנה. שיפור של חוסר בויטמין D באמצעות תוספי תזונה עשוי להיות יעיל בטיפול בהשמנה ובעמידות לאינסולין.
Am J Clin Nutr 2013.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!