בדיון שהתקיים בועדת הבריאות של הכנסת ביום שלישי השבוע נדונה הקריסה של המכון לרפואה משפטית בישראל תחת עומס המלחמה. בדיון דיבר ד”ר חן קוגל, מנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית, פתולוג ומומחה לרפואה משפטית, והתריע, כי על אף הפעילות המרשימה של המכון, השותפים והמתנדבים בזמן הלחימה, יש קושי גדול בפעילות המכון במצב החירום, וגם בשגרה שקדמה למלחמה. בדיון הוא אומר: “אין ספק שנעשה פה על ידי כל הגופים: אנחנו, המשטרה ומשרד הבריאות, מאמצים גדולים מאוד ועשינו שיא עולמי. אבל התיעוד חסר. במכון תיעדנו… אבל בשורה לא היה תיעוד משפטי… היום כשמחפשים עדויות על אונס – אנחנו מחפשים ולא מוצאים. היו עוד מקומות שהיו צריכים להיות בהם רופאים משפטיים ולא היו…הבעיה העיקרית זה אנשי המקצוע: טכנאי נתיחה, רופאים משפטיים ואנשי מעבדה שחסרים… הבעיה שאנשים לא רוצים לבוא, כי זה מקום לא אטרקטיבי ואין תמרוץ לבוא”.

“בשום מקום בעולם לא הצליחו לזהות כל כך הרבה אנשים בזמן כל כך קצר, אבל התיעוד חסר כי אין רופאים משפטיים”…@IsraelMOH pic.twitter.com/pRZogdCPlB

— ערוץ כנסת (@KnessetT) November 14, 2023

“תיעוד מונע הכחשה”

לדבריו של ד”ר קוגל מוסיפה ד”ר מאיה פורמן, מומחה לרפואה משפטית העובדת במכון, כי יש צורך גדול ברופאים מומחים ברפואה משפטית – וכי עובדים כעת רק 6 רופאים בפועל במכון. לדבריה, אין פתרונות קסם. הצוות העובד אמנם מותש מהמלחמה, אבל היו מותשים גם בשגרה בגלל חוסרים משמעותיים וחוסר יכולת לטפל בכל המקרים המגיעים אליהם גם בשגרה שקדמה לה. לדבריה: “מדינה שמכבדת את אזרחיה חוקרת את המוות שלהם… תאונות, סיבות מוות של תינוקות, ואנשים צעירים, וגם ענינים פליליים…המכון לא מצליח גם בשגרה לעשות את כל זה…מלבד המלחמה, יש עדין מקרי רצח, יש התאבדויות… זה מקצוע שנלמד חמש שנים, צריך לתעד כדי שיהיה הליך משפטי תקין. גם בשגרה ובטח במלחמה. תיעוד מונע הכחשה”. 

בדיון אמר ד”ר אלון קריספין, יו”ר האיגוד ברפואה משפטית, שבאיגוד המקצועי חברים כיום 10 רופאים, כש-5 עובדים כרגע במכון. לדבריו, המצב בפועל כעת הוא כבר הרבה אחרי יאוש ונסיון למצוא פתרונות: “אין כרגע תחקור של מוות של חיילי צה”ל כרגע על ידי רופא משפטי… בנוסף, אנחנו אחראים על בדיקות קליניות של נפגעי ונפגעות תקיפה מינית – וכעת אין אפשרות לעשות זאת”. לדבריו, עבד במהלך אוקטובר 584 שעות. הוא מדגיש כי “צריך לחקור כיצד לעודד אנשים לעסוק בתחום רפואה משפטית”.  בתשובה לשאלתה של ח”כ אפרת רייטן, שהשתתפה בדיון, אומר ד”ר קריספין כי בין -30-40 סטאז’רים מגיעים מדי שנה למכון – ונמלטים, כשהם מבינים שזה לא מקום לעבוד בו, בטח לא בתנאים הנוכחיים. לדבריו: “אם מחליטים שצריך להרים את הרפואה המשפטית על הרגליים – צריך מבנה ראוי, עם תשתית ותנאים ראויים וכן לדאוג לכח אדם”.

ד”ר זאב פלדמן אמר בדיון “מי שלא שומר על כבוד החי במסדרונות בתי החולים ומערכת הבריאות, לא ישמור על כבוד המת… צריך להכניס את ממונה על השכר באוצר…המשרד אטום ולא גמיש… יש 40 מועמדים פוטנציאלים – הסטאז’רים, והפתרונות תקועים אצל הממונה על השכר בחוסר רצון לדון על הדברים. צריך הסכמים קיבוציים חדשים ולפתור את הבעיות…צריך מחר בבוקר להניח את אבן הפינה למכון לרפואה משפטית חדשה. כל תשתית לוקחת 7-10 שנים. אין לנו זמן לבזבז”.

לדיון המלא באתר ערוץ כנסת

בכתבה שפורסמה ב”ישראל היום” השבוע כותבת מיטל יסעור בית-אור כי בעולם המערבי יש רופא משפטי לכל 100-200 אלף בני אדם, כך שבישראל היו לכאורה אמורים להיות כ-50 רופאים מומחים ברפואה משפטית, אך בפועל במכון המשפטי עובדים רק 8 מומחים ו-2 מתמחות (ובפועל רק 6 רופאים, ובחודשים הקרובים המצבה תרד ל-5, לדבריה של ד”ר פורמן המובאים לעיל), כלומר יש רק 10-15% מהמקובל במערב. מהכתבה עולה כי מלבד הרופאים העובדים במכון, במהלך המלחמה הגיעו תשעה רופאים משפטיים שהתנדבו למערך, גויסו 40 רדיולוגים, מומחים לדי.אן.איי ומומחים לאנתרופולוגיה, אך מדובר עדיין במספר נמוך מהנחוץ; כפי שפירט ד”ר קוגל בדבריו, במכון טופלו יותר מ-950 חלקי גופות, ונבדקו יותר מ-1600 דגימות די.אן.איי מחפצים או מקרובי משפחה על מנת להקים פרופילי די.אן.איי.

הכתבה מסכמת כי הועדה החליטה לקיים ישיבת מעקב בתוך כשבוע כדי להציע פתרונות לשכר הרופאים המשפטיים והתקדמות של התכנית לבניין חדש, ככל הנראה בשטח המרכז הרפואי אסף הרופא.

לכתבתה של מיטל יסעור בית-אור ב”ישראל היום”