טיפול התנהגותי מובנה המתמקד באימון שרירי רצפת האגן אינו-נחות בהשוואה לטיפול ב-Solifenacin להקלה על תסמיני פעילות-יתר של שלפוחית השתן בחולים עם מחלת פרקינסון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מאחר והתערבות זו כרוכה בשיעור נמוך יותר של תופעות לוואי, בפרט נפילות, החוקרים ממליצים על טיפול התנהגותי כקו טיפול ראשון בחולים אלו.
המחקר האקראי ארך 12 שבועות ונערך בין 2018 עד 2023 על-בסיס נתונים מארבעה מרכזים רפואיים לטיפול ביוצאי צבא ארצות הברית. החוקרים זיהו 77 חולים עם אבחנה של מחלת פרקינסון ותסמיני פעילות-יתר של שלפוחית השתן, כפי שנקבע לפי מדד ICIQ-OAB (או International Consultation on Inconsistence Questionnaire Overactive Bladder Module) של 7 נקודות ומעלה.
כל המשתתפים (גיל ממוצע של 71 שנים, 84% גברים) חולקו באקראי לטיפול התנהגותי עם אימון שרירי רצפת האגן ודיכוי דחף (36 חולים) או לטיפול ב-Solifenacin במינון 5 מ”ג כל יום וטיטרציה לפי הצורך עד 10 מ”ג ביום (41 חולים).
התוצא העיקר יהיה מדד תסמינים לפי ICIQ-OAB לאחר 12 שבועות. התוצאים המשניים כללו את מדדי מטרד ואיכות חיים לפי ICIQ-OAB, כמו גם אירועים חריגים משנית לטיפול התרופתי.
לאחר 12 שבועות, שיפור משמעותי קלינית במדדי ICIQ-OAB תועד בשתי קבוצות הטיפול עם שולי העדר-נחיתות של 15% (טיפול תרופתי לעומת התנהגותי; מדד ICIQ-OAB ממוצע של 5.8 לעומת 5.5, p=0.02). בשתי הקבוצות תועדה גם ירידה בתסמיני תכיפות מתן שתן, אשר לוותה בירידה במדדי מטרד ובשיפור באיכות החיים על-רקע פעילות יתר של שלפוחית השתן.
בהשוואה לטיפול התנהגותי, בזרוע הטיפול ב-Solifenacin תועד מספר אירועים חריגים גבוה יותר, כולל פה יבש (P=0.002) וכאב או צריבה במתן שתן (p=0.03). עוד דווח על מספר נפילות גדול יותר (6 מקרים לעומת 0 מקרים, בהתאמה).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בטיפול התנהגותי לשיפור השליטה במתן שתן בחולים עם מחלת פרקינסון.
JAMA Neurol, July 14, 2025







תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!