שינויים ברשתית מעידים על מחלת פרקינסון עתידית (Neurology)

מחקר חדש הראה כי שינויים ברקמות הרשתית הידועים כקשורים למחלת הפרקינסון עלולים להתרחש עד 7 שנים טרם הופעת התסמינים הקליניים של המחלה

מחקר חדש הראה כי שינויים ברקמות הרשתית הידועים כקשורים למחלת הפרקינסון (PD) עלולים להתרחש עד 7 שנים טרם הופעת התסמינים הקליניים של המחלה. באמצעות בינה מלאכותית, ניתחו החוקרים הדמיות רשתית ונתונים קליניים תואמים בכדי לזהות את השינויים ברשתית בקרב מטופלים עם מחלת פרקינסון ובקרב אנשים בריאים שפיתחו את המחלה כעבור מספר שנים.

מחקר זה, כמו מחקרים קודמים, הראה ש-PD קשורה להידלדלות שכבת תאי הגנגליון הפנימית (GCIPL – Ganglion cell-inner plexiform layer) ברשתית, אך בנוסף הוא זיהה שינויים בשכבה הגרעינית הפנימית (INL – Inner nuclear layer). המחקר פורסם ב-Neurology ב-21 באוגוסט, 2023.

החוקר הראשי, ד”ר זיגפריד וגנר, מומחה לרפואת עיניים, בית החולים Moorfields Eye, אמר כי הוא חושב שאנו עדיין במרחק של כמה שנים מהמרת תוצאות המחקר לניבוי מחלה עבור המטופלים, אך “הדבר החשוב ביותר הוא שישנם שינויים ברשתית של אנשים שמפתחים את מחלת הפרקינסון כעבור מספר שנים”.

במסגרת המחקר, החוקרים השתמשו בבדיקת OCT בכדי לזהות שינויים ברשתית בקרב מטופלים עם PD (700 מטופלים עם PD ו-105,770 ביקורות). לאחר התאמה לגיל, מין, מוצא אתני, יתר לחץ דם וסוכרת, נמצא כי למטופלים עם PD היה GCIPL דק יותר באופן משמעותי, ובנוסף, עובי INL מופחת. בנוסף, המחקר כלל 50,405 משתתפים מהביובנק הבריטי ללא היסטוריה של PD, שביצעו סריקת רשתית, מתוכם, 53 אובחנו עם PD במהלך תקופת המחקר.

תוצאות המחקר הראו כי קיים קשר בין אבחנות חדשות של PD לבין עובי GCIPL מופחת (HR 0.62, P = 0.002) ולבין INL דק יותר (HR 0.66, P = 0.002). קשר זה נשמר גם בקרב אנשים שהתסמינים הקליניים של המחלה התפתחו לאחר שנתיים מסריקת הרשתית.

כתבה ב-Medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

מקור: Lancet Neurology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|25/08/2026

אינסומניה כרונית היא הפרעה שכיחה הפוגעת לא רק במשך ובאיכות השינה, אלא גם בתפקוד היומי, בערנות, בריכוז ובאיכות החיים. למרות זמינותם של טיפולים ותיקים, קיים צורך בפתרונות המסייעים לשפר את השינה בלי לפגוע בתפקוד ביום שלאחר מכן ובלי לגרום להתמכרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן