שינויים ברשתית מעידים על מחלת פרקינסון עתידית (Neurology)

מחקר חדש הראה כי שינויים ברקמות הרשתית הידועים כקשורים למחלת הפרקינסון עלולים להתרחש עד 7 שנים טרם הופעת התסמינים הקליניים של המחלה

מחקר חדש הראה כי שינויים ברקמות הרשתית הידועים כקשורים למחלת הפרקינסון (PD) עלולים להתרחש עד 7 שנים טרם הופעת התסמינים הקליניים של המחלה. באמצעות בינה מלאכותית, ניתחו החוקרים הדמיות רשתית ונתונים קליניים תואמים בכדי לזהות את השינויים ברשתית בקרב מטופלים עם מחלת פרקינסון ובקרב אנשים בריאים שפיתחו את המחלה כעבור מספר שנים.

מחקר זה, כמו מחקרים קודמים, הראה ש-PD קשורה להידלדלות שכבת תאי הגנגליון הפנימית (GCIPL – Ganglion cell-inner plexiform layer) ברשתית, אך בנוסף הוא זיהה שינויים בשכבה הגרעינית הפנימית (INL – Inner nuclear layer). המחקר פורסם ב-Neurology ב-21 באוגוסט, 2023.

החוקר הראשי, ד”ר זיגפריד וגנר, מומחה לרפואת עיניים, בית החולים Moorfields Eye, אמר כי הוא חושב שאנו עדיין במרחק של כמה שנים מהמרת תוצאות המחקר לניבוי מחלה עבור המטופלים, אך “הדבר החשוב ביותר הוא שישנם שינויים ברשתית של אנשים שמפתחים את מחלת הפרקינסון כעבור מספר שנים”.

במסגרת המחקר, החוקרים השתמשו בבדיקת OCT בכדי לזהות שינויים ברשתית בקרב מטופלים עם PD (700 מטופלים עם PD ו-105,770 ביקורות). לאחר התאמה לגיל, מין, מוצא אתני, יתר לחץ דם וסוכרת, נמצא כי למטופלים עם PD היה GCIPL דק יותר באופן משמעותי, ובנוסף, עובי INL מופחת. בנוסף, המחקר כלל 50,405 משתתפים מהביובנק הבריטי ללא היסטוריה של PD, שביצעו סריקת רשתית, מתוכם, 53 אובחנו עם PD במהלך תקופת המחקר.

תוצאות המחקר הראו כי קיים קשר בין אבחנות חדשות של PD לבין עובי GCIPL מופחת (HR 0.62, P = 0.002) ולבין INL דק יותר (HR 0.66, P = 0.002). קשר זה נשמר גם בקרב אנשים שהתסמינים הקליניים של המחלה התפתחו לאחר שנתיים מסריקת הרשתית.

כתבה ב-Medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן