Parkinson

האיגוד הנוירולוגי לקראת יום המוח העולמי : בריאות מוח לכולם!

לוגו איגוד נוירולוגי

יום המוח העולמי יצוין בישראל ב 21 ביולי 22  תחת המסר: ‘בריאות מוח לכולם’

בואו נזכר קודם בנתונים הלא מעודדים:
6 מכל 10 אנשים ילקו במחלה נוירולוגית בחייהם!
המחלות הנוירולוגיות הן הגורם מספר 1 לנכות ארוכת טווח ולקיצור חיים
כמה עולה? העלות השנתית של תחלואת המוח בארץ: כ- 16 מיליארד ₪!

יום המוח

בישראל כ- 120,00-150,000 חולי דמנציה מוכרים (מדובר בתת אבחון. בפועל, הרבה יותר חולים)
קרוב ל- 1 מיליון איש ואשה סובלים ממיגרנות!
כ- 85,000 חולים באפילפסיה.
כ- 25,000 חולי פרקינסון!
כ- 6,000 חולי טרשת נפוצה.
קרוב ל- 20,000 לוקים מידי שנה בשבץ מוחי.

והוסיפו לכך עוד מאות מחלות חוט שדרה, עצב ושריר, ומחלות רבות אחרות, שבכל אחת בין עשרות למאות חולים בישראל.

דוגמאות?
למשל, מחלת ההנטינגטון, כמה חולים בה בישראל? מעולם לא נערך סקר אפידמיולוגי על שכיחותה, אבל בעמותת ההנטינגטון ישמחו לחשיפה, לספר על הסממנים, על אתגרי המשפחות והחולים ולהציע חולים לראיונות.
כך גם לגבי מחלת קרויצפלד-יעקב.

עוד דוגמאות ספורות למחלות נוירולוגיות פחות מוכרות לציבור הרחב?
מחלת גיליאן ברה, התסמונת הפארא-נאופלסטית, מיאסטניה גראביס, עמילואידוזיס משפחתי, דלקת שריר נמקית, מחלת אנדרסון-פברי, מחלת פומפה ולמרבה הצער עוד ועוד.

בריאות המוח – היא המפתח לבריאות הגוף, הנפש והחשיבה.

אחד מאתגריה העיקריים של מערכת הבריאות הישראלית הוא: רפואת מוח איכותית ונגישה לכל – בפריפריה ובמרכז, בבתי החולים ובקהילה.

המסרים מופיעים במודעות, שהן פרי שיתוף פעולה של האיגוד רופאי הנוירולוגי בישראל, עמותות החולים, משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית.

הפדרציה העולמית לנוירולוגיה פרסמה מידע כללי על המוח לרגל יום המודעות:
המוח שלנו מורכב ממיליארדים רבים של חוטי חשמל המכונים נוירונים, שאורכם משול לנסיעה סביב כדור הארץ ארבע פעמים ברציפות!
נהוג לחשוב שיש כמאה מיליארד נוירונים בתוך המוח האנושי, וכעשרה טריליון קשרים בין הנוירונים הללו, שעוזרים לנו לקרוא, לכתוב, לצפות, ללמוד, לתכנן, לחשוב, להרגיש, לנוע ולפתור בעיות.

למרות שהמוח שלנו מאותגר על ידי מגיפות, מלחמות, שינויי אקלים, אורח חיים מודרני – בעייתי ושלל הפרעות, המסר המרכזי בעולם השנה הוא: בריאות מוח לכולם.

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

  • תסמיני מנופאוזה חמורים מלווים בסיכון מוגבר לליקוי קוגניטיבי בגיל מתקדם (Menopause)

    תסמיני מנופאוזה חמורים מלווים בסיכון מוגבר לליקוי קוגניטיבי בגיל מתקדם (Menopause)

    תסמינים חמורים של מנופאוזה, דוגמת גלי חום ומצב רוח דיכאוני, מלווים בסיכון מוגבר לליקוי קוגניטיבי קל בנשים לאחר-מנופאוזה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Menopause. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חשוב לזהות גורמי סיכון אפשריים התורמים להתפתחות ליקוי קוגניטיבי, דוגמת תסמיני מנופאוזה. זיהוי מוקדם של גורמי סיכון אלו עשוי לסייע במניעה וטיפול בזמן בהפרעות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה