במאמר שפורסם בכתב העת Lancet Neurology מדווחים חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים על גבר בן 45 שנים בו נקבעה אבחנה סבירה של מחלת פרקינסון מספר חודשים לאחר אשפוז בשל זיהום בנגיף הקורונה.
מדובר ביהודי ממוצא אשכנזי, ללא היסטוריה משפחתית של מחלת פרקינסון, אשר לא נחשף לרעלים עצביים או סמים. החולה אושפז ב-17 במרץ בשל שיעול יבש וכאבי שרירים ונמצא חיובי לנגיף הקורונה בעת קבלתו לבית החולים. מספר ימים טרם אשפוזו, החולה שם לב לאובדן חוש הריח. עברו הרפואי כולל אבחנה קודמת של יתר לחץ דם ואסתמה.
בבית החולים, החולה התלונן על עייפות, קוצר נשימה וכאבי חזה, אך ללא עליית חום. במהלך האשפוז ניתן טיפול לאורך 3 ימים, בעיקר ב-Salbutamol לאסתמה קלה, ללא צורך בטיפול סיסטמי, חמצן או הנשמה. לאחר מכן, החולה שוחרר לבידוד במתקן מיוחד לחולי קורונה.
במהלך שלושת שבועות הבידוד, כתב היד של החולה הפך פחות קריא והוא התקשה לדבר ולהקליד הודעות טקסט במכשיר הטלפון, עם הופעת אירועי רעד ביד ימין. החולה המשיך לסבול מתסמינים אלו בביתו ובסופו של דבר אושפז במחלקה נוירולוגית בשערי צדק, כחודשיים לאחר שנמצא חיובי לראשונה לזיהום בנגיף הקורונה.
באשפוז זוהו ירידה בהבעות פנים ודיבור רך, נוקשות גלגל שינויים מתונה בצוואר ובזרוע ימין וברדיקינזיה מתונה בגפיים הימניות. התסמינים היו קלים יותר בצד השמאלי של הגוף. ההליכה הייתה איטית, ללא הנעת יד ימין ולא תועדה הידרדרות קוגניטיבית.
בדיקת נוזל שדרה הדגימה 6 תאים לבנים, עם ריכוז תקין של סוכר וחלבון. לא זוהו נוגדני IgG כנגד SARS-CoV-2 בנוזל שדרה. בדיקת PET הדגימה ירידה בקליטה באוזר הפוטמן, עם ממצאים בולטים יותר משמאל. בדיקה גנטית למוטאציות LRRK2 וריצוף מלא של וריאנטים GBA היו שליליים, כמו גם בדיקות לגנים אחרים הקשורים במחלת פרקינסון.
החולה אובחן עם פרקינסוניזם, על-בסיס הקריטריונים המקובלים. הוחל טיפול ב-Pramipexole בשחרור-ממושך, אשר הוביל לשיפור מהיר.
תסמינים חדשים הופיעו במהלך 9 הימים לאחר אשפוזו השני, כולל רעד בשתי הרגליים, יותר מימין. בעת השחרור עדיין לא ניתן היה לקרוא את כתב היד של המטופל והייתה עדות לברדיקינזיה ונוקשות גלגל שיניים, בעיקר מימין. חמישה ימי טיפול במינון גבוה של מתילפרדניזולון לא הדגימו תועלת עקבית. בביקור המעקב ב-29 ביוני החולה טופל ב-Biperiden, אשר הוביל לשיפור הרעד.
המנגנון אשר הוביל להידרדרות בחולה זה אינו-ברור, כאשר ייתכן כי נטיה גנטית הובילה לכך שהיה פגיע יותר לשינויים אימונולוגיים משנית לנזק המיטוכונדרי אלי ועקה חמצונית.
החוקרים מציינים כי הקשר הזמני בין הזיהום הנגיפי ובין תסמיני פרקינסון, אשר הופיעו מהלך השלב האקוטי של הזיהום, היה מעניין. לפני שהחולה אושפז למחלקה הנוירולוגית הוא נמצא שלילי לנגיף הקורונה בשתי בדיקות, לאחר מכן הוא נמצא חיובי לנוגדנים בדם, אך לא בנוזל שדרה. אעפ”י כן, הם לא יכולים לשלול את האפשרות כי נגיף הקורונה חדר למערכת העצבים המרכזית, בפרט לאור המעורבות של חוש הריח והפליאוציטוזיס הגבולי.
Lancet Neurology 2020
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!