שינויים במקצב הצירקדי והסיכון למחלת פרקינסון (JAMA Neurol)

מנתונים חדשים עולה כי הפרעות במקצב הצירקדי (Circadian Rhythm) עשויות להופיע בשלבים מוקדמים מאוד של מחלת פרקינסון טרם הופעת תסמיני המחלה. במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים כי הפרעות במקצב הצירקדי נקשרו עם עליה של פי שלוש בסיכון להתפתחות מחלת פרקינסון לאורך מעקב של 11 שנים.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 2,930 גברים בגילאי 65 שנים ומעלה (גיל ממוצע של 76 שנים), אשר לקחו חלק במחקר Osteoporotic Fractures in Men Study במסגרתו השלימו הערכה מקיפה של השינה ומקצבי מנוחה-פעילות.

דפוסי מנוחה ופעילות נמדדו באמצעות מד אקטיגרפיה, אשר נישא על שורש כף היד כמו שעון ותיעד תנועות שתורגמו למודל מקצב מנוחה-פעילות אחד האמצעים הנפוצים בשימוש להערכת מקצב צירקדי. הגברים התבקשו לענוד את מד האקטיגרפיה באופן רציף, למשך לפחות שלוש תקופות בנות 24 שעות.

מהנתונים עלה כי 78 גברים (2.7%) פיתחו מחלת פרקינסון במהלך 11 שנות המעקב. לאחר תקנון לכלל המשתנים, הסיכון למחלת פרקינסון עלה עם ירידה באמפליטודה צירקדיאנית (חוזק המקצב) עם יחס סיכויים לירידה של סטיית תקן אחת של 1.77; דרגת הפעילות הממוצעת נקשרה עם יחס סיכויים של 1.64 ותדירות הפעילות נקשרה עם יחס סיכויים של 1.54.

בקרב אלו ברבעון התחתון של אמפליטודת המקצב, דרגת הפעילות הממוצעת ותדירות הפעילות תועדה עליה של כפי שלוש בסיכון להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו עם אמפליטודה ברבעון העליון. הקשר נותר מובהק גם לאחר תקנון להפרעות שינה במהלך הלילה.

החוקרים כותבים כי ממצאים אלו שמים דגש על החשיבות של השעון הצירקדי במבוגרים והשינויים בדפוס ההתנהגות שלהם לאורך 24 שעות עשויים להוות סמן מוקדם למחלת פרקינסון. עם זאת, דרושים מחקרים נוספים במטרה להבין את המנגנונים ואם ההפרעה בשעון צירקדי עצמה תורמת להתפתחות מחלת פרקינסון.

JAMA Neurol. Published online June 15, 2020

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן