האם חולים עם הפרעה דו-קוטבית מצויים בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון? (JAMA Neurol)

נתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology מעידים על סיכון מוגבר להתפתחות מחלת פרקינסון בקרב חולים עם הפרעה דו-קוטבית, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. תוצאות מטה-אנליזה הצביעו על סיכון גדול יותר מפי שלוש למחלת פרקינסון בקרב חולים עם הפרעה דו-קוטבית.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין הפרעה דו-קוטבית ובין הסיכון לאבחנה בשלב מאוחר יותר של מחלת פרקינסון אידיופטית. הם השלימו חיפוש במאגרי Cochrane Central Register of Trials, MEDLINE, Embase ו-PsycINFO והתמקדו במחקרים להערכת הסיכוי להתפתחות מחלת פרקינסון בחולים עם הפרעה דו-קוטבית, בהשוואה לסיכון באלו ללא ההפרעה הפסיכיאטרית.

הסקירה כללה שבעה מחקרים, עם קרוב ל-4.4 מיליון משתתפים. אבחנה קודמת של הפרעה דו-קוטבית לוותה בסיכון מוגבר לאבחנת מחלת פרקינסון אידיופטית בשלב מאוחר יותר (יחס סיכויים של 3.35, רווח בר-סמך 95% של 2.00-5.60).

מניתוח נתונים שכלל הסרת מחקרים בסיכון גבוה להטיה תועד גם כן סיכון מוגבר למחלת פרקינסון בחולים עם הפרעה דו-קוטבית (יחס סיכויים של 3.21, רווח בר-סמך 95% של 1.89-5.45). בניתוח לפי תתי-קבוצות בהתאם למבנה המחקר והסבירות האבחנתית לא הצליחו החוקרים להדגים השפעה מובהקת סטטיסטית.

החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בחולים עם הפרעה דו-קוטבית סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. הממצאים מדגישים את הקשר האפשרי בין שתי המחלות ואת חשיבות האבחנה המבדלת של מאפייני פרקינסוניזם בחולים עם הפרעה דו-קוטבית.

JAMA Neurol 2019

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן