צורות שונות של הפרעות שינה הן נפוצות בשלבים שונים של מחלת פרקינסון ולצורות השונות ייתכנו מנגנונים אתיולוגיים שונים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס ה-MDS (Movement Disorders). החוקרים מדווחים כי בחולי פרקינסון ייתכנו מספר צורות של הפרעות שינה וכיום מבינים יותר ויותר כי הפרעות שינה עשויות להוות את הסמן המוקדם למחלה הנוירולוגית.

על-בסיס נתוני שאלונים לאורך חמש שנים ממחקר PPMI (Parkinson’s Progression Markers Initiative), החוקרים השוו מדדים אורכיים של שינויים בישנוניות במהלך שעות היום (EDS או Excessive Daytime Sleepiness), אינסומניה, והפרעה מסוג pRBD (Probable Rapid Eye Movement Disorder) בקרב 218 חולים עם מחלת פרקינסון בשלב מוקדם ו-102 ביקורות בריאות.

בתחילת המחקר, חולי פרקינסון וביקורות בריאות היו דומים בגיל, מדד מסת גוף ושימוש בתרופות בעלות השפעה על השינה. בקרב חולי פרקינסון תועד מדד MDS-UPDRS (Movement Disorder Society- Unified Parkinson’s Disease Rating Scale) ומדדי Hoehn and Yahr שהיו גבוהים יותר. שיעור הגברים היה גבוה יותר בקרב חולי פרקינסון, בהשוואה לביקורות הבריאות (69% לעומת 57%).

החוקרים כותבים כי 31.7% מהחולים עם מחלת פרקינסון דיווחו על צורה אחת של הפרעות שינה, 11.5% דיווחו על שתי צורות של הפרעות שינה ו-1.4% דיווחו על כל שלושת הסוגים. לאחר חמש שנים, 39% דיווחו על סוג אחד, 23.4% דיווחו על שני סוגים ו-7.3% דיווחו על כל שלושת הסוגים.

בקרב חולי פרקינסון, שיעורי ההימצאות של אינסומניה עלו מ-21% בתחילת המחקר ל-56% לאחר חמש שנים. שיעורי הימצאות EDS עלו מ-17% ל-32%; העליה הקטנה ביותר בשיעורי הימצאות תועדה עם pRBD (מ-22% ל-30%). בעוד שלאחר שנתיים העליה בשיעורי EDS ו-pRBD התייצבה ברובה, אינסומניה המשיכה לעלות באופן עקבי בכל שנה, מתחילת המחקר עד לאחר חמש שנים.

בקרב הביקורות, שיעורי אינסומניה עלו מעט מתחילת המחקר ועד לאחר שנתיים ושלוש שנים בהיקף של 22%, אך לאחר מכן ירדו מעט לאחר 4 ו-5 שנים. שיעורי EDS נותרו די יציבים מתחילת המחקר ועד לאחר חמש שנים (שיעורי ההימצאו הגבוהים ביותר עמדו על 14% לאחר ארבע שנים)ץ לא תועדו מקרים של pRBD בקבוצת הביקורת במהלך המעקב.

הממצא הבולט במחקר היה כי לאחר חמש שנים, כשליש מהחולים לא סבלו מתלונות הקשורות בהפרעות שינה, ובאופן מפתיע, חלק קטן מאוד מהחולים סבלו משלוש הפרעות השינה. החוקרים זיהו חפיפה מעטה מאוד אפילו בין שתי צורות הפרעות שינה.

שיעור החולים עם מספר הפרעות שינה עלה לאורך הזמן, אך עדיין נותר יחסית נמוך ולכן החוקרים הציעו כי תתכן פתוגנזה שונה לצורות השונות של הפרעות שינה.

מתוך כנס ה-MDS

לידיעה במדסקייפ