לקפאין אין השפעה על תסמינים מוטוריים בחולי פרקינסון (Neurology)

חשיפה לקפאין במינון מקביל לשלוש כוסות קפה ביום לא הובילה לשיפור בתסמינים מוטוריים בחולי פרקינסון, כך עולה מתוצאות מחקר, שפורסמו בכתב העת Neurology.

מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעות של קפאין על חולי פרקינסון. לצורך כך, החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי שכלל חולים עם מחלת פרקינסון במשך 1-8 שנים, בשלב IIII, תחת טיפול תסמיני יציב. המשתתפים חולקו באקראי לקפאין במינון 200 מ”ג פעמיים ביום, לעומת קפסולות פלסבו תואמות למשך 6-18 חודשים. השאלה המרכזית הייתה אם ההשפעה על מדדים מוטוריים אובייקטיביים שונה לאחר שישה חודשים. תוצאים משניים כללו בטיחות וסבילות, תסמינים מוטוריים, שינויים מוטוריים, הפרעות שינה ותסמינים לא-מוטוריים, תפקוד קוגניטיבי ואיכות חיים.

מדגם המחקר כלל 61 חולים שנחשפו לקפאין ו-61 חולים בקבוצת הפלסבו. קפאין נסבל היטב ושכיחות תופעות לוואי הייתה דומה לקבוצת הפלסבו.

החוקרים מדווחים כי לא תועד שיפור בתסמינים מוטוריים (התוצא העיקרי של המחקר) עם טיפול בקפאין לעומת פלסבו. בדומה, הערכת תוצאים משניים לא הדגימה שינוי בסימנים או תסמינים מוטוריים בכל נקודת זמן ולא זוהה הבדל באיכות החיים של החולים. יש לציין כי זוהה שיפור קל בישנוניות במהלך ששת החודשים הראשונים, כאשר ההבדל נחלש עם הזמן.זוהתה עליה קלה בדיסקינזיה עם קפאין והחשיפה לקפאין לוותה במדדי תפקוד קוגניטיבי נמוכים יותר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי קפאין לא הוביל לשיפור בעל חשיבו תקלינית בביטויים מוטוריים של מחלת פרקינסון.

Neurology. Published online September 27, 2017

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן