אבחנת מחלת פרקינסון אמנם מבוססת על התסמינים הקליניים, אך רופאים רבים התחילו להביע עניין בשימוש בבדיקות אבחנתיות דוגמת בדיקות הדמיה מסוג PET ו-SPECT. במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Nuclear Medicine and Molecular Imaging מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש התומכים במגמה זה, כאשר התוצאות מעידות כי בדיקת 18F-DOPA PET מדויקת מאוד בהבחנה בין מחלת פרקינסון ובין הפרעות דמויות-פרקינסון במקרים נבחרים, בהם קשה להתבסס על האבחנה הקלינית בלבד.

החוקרים מציינים שדוגמא לאחת מהאבחנות הקליניות שקשה להתבסס על אבחון קליני בלבד הינה במקרים של adult onset dystonic tremor. על פי מחקרים קודמים אבחנה קלינית של הפרעת תנועה זו עומדת על רגישות אבחון של מעל 90% , אך ספציפיות של מתחת ל-30% , כלומר, ההסתברות לאשש כי אדם בריא הינו אכן בריא – נמוכה. שגיאת איבחון מסוג זה יכולה להוביל לשימוש שלא כצורך בתרופות המתוות לפרקינסון.

כמו כן שימוש בדיקה זו מסייע בבידול מחלת פרקינסון מתסמיני פרקינסון נלווים עקב נטילת תרופות פסיכיאטריות. החוקרים מציינים במאמר כי נמצא שב-25%-50% מהחולים המאושפזים בבית החולים הנוטלים תרופות פסיכיאטריות ובעלי תסמינים קליניים  המתאימים לפרקינסון , בדיקת ההדמיה באמצעות F-DOPA נותנת תוצאה שלילית.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת פרקינסון אידיופטית הינה ההפרעה הנוירו-דגנרטיבית השניה בשכיחותה. מחלת פרקינסון מוקדמת קשה לאבחון ולתסמינים אבחנה מבדלת נרחבת. לאור זאת, אבחנה קלינית מוקדמת לבדה אינה מדויקת דיו במקרים רבים ומכאן עולה חשיבות בדיקות הדמיה תפקודיות המכוונות לפתופיזיולוגיה של תהליכי המחלה.

בדיקת 18F-DOPA PET מסייעת במדידת קליטת פרקורסרים של דופמין להערכת שלמות דופמינרגית פרה-סינפטית והוכח כי משקפת באופן מדויק הפרעות מונואמינרגיות בחולי פרקינסון.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לתאר את הניסיון המקומי שלהם במטרה  לקבוע את הדיוק של בדיקת 18F-DOPA PET לאבחנת מחלת פרקינסון. מדגם המחקר כלל 27 חולים והם השלימו ניתוח רטרוספקטיבי שכלל את כל המטופלים שהשלימו בדיקת 18F-DOPA PET להערכת תסמינים מוטוריים החשודים למחלת פרקינסון, בין השנים 2001-2008.  הבדיקות כללו הערכה איכותית וחצי-כמותית.

בהמשך, החוקרים בחנו את הרשומות הרפואיות של המטופלים להערכת משך המעקב, תגובה לטיפול ב-Levodopa, מהלך קליני של המחלה ולטראליות של התסמינים בעת בדיקת ההדמיה. האבחנה הסופית שנקבעה ע”י הנוירולוג המפנה, המומחה להפרעות תנועה, שימשה כייחוס לניתוח הנתונים.

מבין 28 הסריקות, החוקרים מצאו כי בדיקה אחת הובילה לתוצאה שלילית-שגויה, 20 בדיקות הובילו לתוצאה חיובית-נכונה ושבע בדיקות לתוצאה שלילית-נכונה. מכאן עולה כי הרגישות של הבדיקה עמדה על 95.4%, הסגוליות 100%, עם ערך מנבא חיובי של 100% וערך מנבא שלילי של 87.5%.

Am J Nucl Med Mol Imaging 2016;6(1):102-109

הערת המערכת:  בהקשר זה אנו ממליצים לצפות בראיון שקיימנו לאחרונה עם פרופ’ מוטי לורברבוים, מנהל המכון לרפואה גרעינית בבי”ח וולפסון,  שבה דנו בשימוש בבדיקה זו לאבחנה מוקדמת של פרקינסון. בראיון מציין פרופ’ לורברבוים שבדיקת ה-F-DOPA עשוייה לסייע בשיפור הדיוק של איבחון פרקינסון וממליץ לנוירולוגים לעשות בה שימוש רב יותר מחד, ומאידך למומחי הרפואה הגרעינית לספק פיענוחים חד משמעיים יותר.