הטיפול במינונים גבוהים של Rivastigmine (אקסלון) מביא להפחתת שיעור הנפילות בחולים עם מחלת פרקינסון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש בשלב 2, שפורסמו בכתב העת Lancet Neurology במהלך חודש ינואר.
מדובר במחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, כפל-סמיות, בשלב 2, שנערך ב-North Bristol NHS Trust Hospital בבריטניה, בחולים עם מחלת פאקינסון שגויסו מהקהילה ומבתי חולים. הם כללו חולים עם לפחות נפילה אחת בשנה שקדמה לגיוס למחקר. החוקרים התמקדו בחולים שהצליחו ללכת למרחק של 18 מטרים ללא עזרה, ללא חשיםה קודמת לטיפול במעכבי אצטילכולינאסטרז, ולא סבלו מדמנציה.
מהתוצאו עולה כי החולים חולקו באקראי לטיפול ב- Rivastigmine או פלסבו. מינון Rivastigmine הועלה מ-3 מ”ג ליום למינון היעד של 12 מ”ג ביום לאורך 12 שבועות. תוצא הסיום העיקרי של המחקר היה ההבדל בוראביליות זמני צעדים בין שתי הקבוצות לאחר 32 שבועות, לאחר תקנון לגיל, מצב קוגניטיבי, וריאביליות זמני צעדים ומספר נפילות בשנה החולפת.
החוקרים התבססו על מד האצה להערכת וריאביליות זמני צעידה בשלושה מצבים: הליכה רגילה, משימה כפולה פשוטה עם שטף דיבור (הליכה בזמן אמירת מילים המתחיות באות מסוימת) ומשימות מורכבות משולבות עם החלפת שטף דיבור (הליכה תוך ציון מילים, החלפה בין שתי אותיות אלף-בית).
בתקופה שבין 4 באוקטובר, 2012 ועד 28 במרץ, 2013, נכללו 130 חולים שחולקו באקראי, 65 לטיפול ב- Rivastigmine ו-65 לטיפול בפלסבו. לאחר 32 שבועות, בהשוואה לחולים שחולקו לטיפול פלסבו, באלו שחולקו לטיפול ב- Rivastigmine חל שיפור בוריאביליות זמני צעידה להליכה רגילה והמשימה המשולבת הפשוטה. השיפור בזמני צעידה ווריאביליות ביצוע המשימה הכפולה לא היה שונה משמעותית בין הקבוצות.
תופעות לוואי במערכת העיכול היו נפוצות יותר בקבוצת הטיפול ב- Rivastigmine, בהשוואה לקבוצת הפלסבו (בחילות הופיעו לרוב ב-31% מהחולים תחת Rivastigmine לעומת 5% מהחולים בקבוצת הפלסבו; הקאות הופיעו ב-17% מקבוצת הטיפול ב- Rivastigmine וב-5% מקבוצת הפלסבו.
החוקרים מסכמים וכותבים כי Rivastigmine עשוי לשפר את יציבות מערכת העיכול והפחתת תדירות נפילות. דרושים מחקרים נוספים לאישור הממצאים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!