גורמים המנבאים הופעת דמנציה בחולי פרקינסון (Neurology)

מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Neurology, עולה כי פגיעה אוטונומית בתפקוד הלבוכלי דם, הפרעה בשינה בשלב תנועת עיניים מהירות, הפרעה ביכולת להבחין בין צבעים שונים והפרעה בשיווי משקל מנבאים כולם התפתחות דמנציה בחולים עם מחלת פרקינסון.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים סדרת סמנים אפשריים לדמנציה מוקדמת בחולים עם מחלת פרקינסון. הם השלימו הערכה מקיפה של הביטויים האוטונומיים, הפרעות שינה, הפרעות פסיכיאטריות, הפרעות בחוש הראיה והשמיעה והפרעות בתפקוד המוטורי, ב-80 חולים עם מחלת פרקינסון, שלא סבלו מדמנציה בתחילת המחקר. לאחר 4.4 שנות מעקב, הושלמה הערכה לנוכחות דמנציה.

מהתוצאות עולה כי 34% מהמשתתפים פיתחו דמנציה (27 מבין 80 חולים). חולים שפיתחו דמנציה היו מבוגרים יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של גברים (יחס סיכויים של 3.64, p=0.023). באלו עם ליקוי קוגניטיבי קל תועד סיכון מוגבר לדמנציה (יחס סיכויים של 22.5, p<0.001). הפרעה בשינה בשלב תנועת עיניים מהירות לוותה בעליה דרמטית בסיכון לדמנציה (יחס סיכויים של 49.7, p=0.001); עם זאת, לא נמצא קשר בין ישנוניות-יתר במהלך שעות היום או נדודי שינה ובין הסיכון לדמנציה.

לחץ דם גבוה בתחילת המחקר לווה בסיכון מוגבר לדמנציה (יחס סיכויים של 1.37 לכל 10 מ”מ כספית, P=0.032). אורתוסטטיזם נקשר בקשר מובהק עם הסיכון לדמנציה (יחס סיכויים של 1.84 לכל 10 מ”מ כספית, p<0.001); ירידה של מעל 10 מ”מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי לוותה בעליה של פי שבע בסיכוי לדמנציה (יחס סיכויים של 7.3, P=0.002). הפרעה בראיית צבעים לוותה בעליה של פי 3.3 בסיכוי לדמנציה (p=0.014), אך הפרעה בחוש הריח לא השפיעה על הסיכון לדמנציה.

באשר לתפקוד המוטורי, החוקרים מצאו קשר בין התפתחות דמנציה ובין היקף ההשפעה על היציבה (יחס סיכויים של 1.12, P=0.023), נפילות (יחס סיכויים של 3.02, p=0.042) וקפאון (יחס סיכויים של 2.63, p=0.013), כמו גם תוצאות מבחן Purdue Pegboard Test (יחס סיכויים של 0.67, p=0.049).

ממצאי המחקר מדגימים מספר גורמים המנבאים התפתחות דמנציה בחולים עם מחלת פרקינסון.

Neurology September 30, 2014 vol. 83 no. 14 1253-1260

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן