גורמים המנבאים הופעת דמנציה בחולי פרקינסון (Neurology)

מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Neurology, עולה כי פגיעה אוטונומית בתפקוד הלבוכלי דם, הפרעה בשינה בשלב תנועת עיניים מהירות, הפרעה ביכולת להבחין בין צבעים שונים והפרעה בשיווי משקל מנבאים כולם התפתחות דמנציה בחולים עם מחלת פרקינסון.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים סדרת סמנים אפשריים לדמנציה מוקדמת בחולים עם מחלת פרקינסון. הם השלימו הערכה מקיפה של הביטויים האוטונומיים, הפרעות שינה, הפרעות פסיכיאטריות, הפרעות בחוש הראיה והשמיעה והפרעות בתפקוד המוטורי, ב-80 חולים עם מחלת פרקינסון, שלא סבלו מדמנציה בתחילת המחקר. לאחר 4.4 שנות מעקב, הושלמה הערכה לנוכחות דמנציה.

מהתוצאות עולה כי 34% מהמשתתפים פיתחו דמנציה (27 מבין 80 חולים). חולים שפיתחו דמנציה היו מבוגרים יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של גברים (יחס סיכויים של 3.64, p=0.023). באלו עם ליקוי קוגניטיבי קל תועד סיכון מוגבר לדמנציה (יחס סיכויים של 22.5, p<0.001). הפרעה בשינה בשלב תנועת עיניים מהירות לוותה בעליה דרמטית בסיכון לדמנציה (יחס סיכויים של 49.7, p=0.001); עם זאת, לא נמצא קשר בין ישנוניות-יתר במהלך שעות היום או נדודי שינה ובין הסיכון לדמנציה.

לחץ דם גבוה בתחילת המחקר לווה בסיכון מוגבר לדמנציה (יחס סיכויים של 1.37 לכל 10 מ”מ כספית, P=0.032). אורתוסטטיזם נקשר בקשר מובהק עם הסיכון לדמנציה (יחס סיכויים של 1.84 לכל 10 מ”מ כספית, p<0.001); ירידה של מעל 10 מ”מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי לוותה בעליה של פי שבע בסיכוי לדמנציה (יחס סיכויים של 7.3, P=0.002). הפרעה בראיית צבעים לוותה בעליה של פי 3.3 בסיכוי לדמנציה (p=0.014), אך הפרעה בחוש הריח לא השפיעה על הסיכון לדמנציה.

באשר לתפקוד המוטורי, החוקרים מצאו קשר בין התפתחות דמנציה ובין היקף ההשפעה על היציבה (יחס סיכויים של 1.12, P=0.023), נפילות (יחס סיכויים של 3.02, p=0.042) וקפאון (יחס סיכויים של 2.63, p=0.013), כמו גם תוצאות מבחן Purdue Pegboard Test (יחס סיכויים של 0.67, p=0.049).

ממצאי המחקר מדגימים מספר גורמים המנבאים התפתחות דמנציה בחולים עם מחלת פרקינסון.

Neurology September 30, 2014 vol. 83 no. 14 1253-1260

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן