תוצאות מבטיחות לחיסון כנגד מחלת פרקינסון

מתוצאות מחקר פיילוט בשלב 1 עולות תוצאות מבטיחות לחיסון שפותח למחלת פרקינסון. במחקר נבחנו תוצאות זריקות תת-עוריות של PD01A במרכז יחיד בוינה, אוסטריה, ומהנתונים עולה כי החיסון נסבל היטב ובטוח, מעורר תגובה חיסונית המביאה לשיפור התפקוד.

החיסון מכוון כנגד Alpha-Synuclein, חלבון המבוטא ביתר במוח ונוטה להצטבר בחולים עם מחלת פרקינסון. הסברה היא כי תהליך זה מפריע לתפקוד תקין של החלבון או שהוא עצמו רעיל לתאים. PD01A נועד לעודד את הגוף לייצר נוגדנים הנקשרים ומפנים עודף חלבון Alpha-Synuclein.

מאחר והחיסון נועד למנוע מחלת פרקינסון, חשוב לזהות את המחלה בשלב מוקדם ככל האפשר. כיום נעשים מאמצים לשפר את האבחנה של מחלת פרקינסון ומעקב אחר המחלה, כמו גם ניסיונות לזהות חולים לפני האבחנה של המחלה, בתקווה כי בסופו של דבר ניתן יהיה לנקוט באמצעים למניעת המחלה.

המחקר החדש כלל 32 גברים ונשים בגילאי 45-65 שנים, כולם לבנים, שאובחנו עם מחלת פרקינסון במהלך ארבע השנים האחרונות וקיבלו מינונים יציבים של תרופות לטיפול במחלת פרקינסון. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול בארבע זריקות חודשיות של החיסון במינון 15 מיקרוגרם (12 חולים) או 75 מיקרוגרם (12 חולים), או לקבוצת ביקורת (8 חולים), בה המשיכו החולים בטיפול הרגיל.

לא תועדו מקרים של פרישה מהמחקר במהלך 52 שבועות המחקר ושיעורי השלמת המחקר עמדו לכן על 100%. כל החולים קיבלו את החיסונים כמתוכנן.

ועדת בטיחות חיצונית בחנה את נתוני הבטיחות והסבילות של החיסון. בסיכומו של דבר תועדו 235 אירועים חריגים, כולם היו בחומרה קלה-עד-בינונית, עם פיזור דומה בקבוצות המחקר. תופעות הלוואי הנפוצות כללו תגובה מקומית שלרוב נמשכה 2-4 ימים. שלושת האירועים החריגים החמורים לא נקשרו לחיסון.

מהמחקר עולה בבירור כי הזריקות הביאו להתפתחות נוגדנים המכוון כנגד מרכיבי החיסון ובשתי הקבוצות תועדה תגובה חיסונית ספציפית. ב-15 מבין 24 החולים שקיבלו חיסון תועדה תגובתיות ל-Alpha-Synuclein. חשוב מכך, נוגדנים אלו זוהו בנוזל השדרה של החולים. בסופו של דבר, החוקרים הצליחו לנתח את הנתונים אודות 17 חולים ובשישה מהם, זיהו נוגדנים בנוזל השדרה.

אעפ”י שלמחקר אין עוצמה מספקת לזהות תוצאות קליניות, החוקרים זיהו שינוי משמעותי או לעיתים משמעותי מאוד בתסמינים מוטוריים ולא-מוטוריים של מחלת פרקינסון. העדות המשכנעת ביותר היא כי בקרב חולים שהגיבו לחיסון תועדה תגובה קלינית טובה יותר, בהשוואה לחולים בהם לא תועדה תגובה חיסונית והכותבים מדגישים את העקביות בכל תוצאי הסיום.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן