שילוב בדיקות הדמיה עם בדיקת חוש הריח לאבחנה מוקדמת של מחלת פרקינסון (מתוך הכנס ה-18 מטעם MDS)

בדיקות להערכת חוש הריח, בשילוב עם הדמיית DAT (Dopamin Transporter), עשויות לסייע בזיהוי חולים הצפויים לפתח סימנים קליניים של מחלת פרקינסון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-MDS (Movement Disorder Society).

החוקרים ערכו את מחקר PARS (Parkinson Associated Risk Syndrome) במטרה לבחון את התועלת של שילוב בדיקות חוש הריח עם בדיקות הדמיה לזיהוי מחלת פרקינסון לפני הופעת סימנים קליניים.

המחקר כלל 303 משתתפים, שהשלימו הערכה בסיסית ושבו להערכה שנתית ובדיקות 123I-β-CIT/single-photon emission computed tomography לאחר שנתיים ולאחר ארבע שנים. לא כל המשתתפים השלימו את כל ההערכה.

בתחילת המחקר, ב-23 מבין 203 משתתפים עם ירידה בחוש הריח (11%) ללא מחלת פרקינסון בתחילת המחקר, תועד חסר DAT חמור. בשמונה מהמשתתפים הללו (35%) אובחנה מחלת פרקינסון לאחר שנתיים ו-14 פיתחו את המחלה לאחר ארבע שנים.

ב-14 משתתפים עם חוש ירוד תועד חסר DAT חמור בבדיקות הדמיה לאחר שנתיים ולאחר ארבע שנים, ובשלושה מהם התפתחה עד כה מחלת פרקינסון.

מהמאפיינים הקליניים של משתתפים עם חוש ריח לקוי עולה כי באלו באחוזון 10 ומטה לגיל ומין בסולם UPSIT (University of Pennsylvania Smell Identification) עם חסר DAT סיכוי גבוה יותר להתקדמות למחלת פרקינסון בתוך ארבע שנים.

מנתונים אלו עולה כי גישת PARS המשלבת הערכה של חוש הריח עם הדמיית DAT עשויה לזהות חולים הצפויים לפתח מחלת פרקינסון בתוך ארבע שנים.

מתוך הכנס ה-18 מטעם MDS (Movement Disorder Society)

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן