הערכת התועלת של Amantadine במקרים של דיסקינזיה עקב טיפול ב-Levodopa (מתוך Neurology)

בחולים עם מחלת פרקינסון שפיתחו דיסקינזיה על-רקע טיפול ב-Levodopa, ישנה תועלת למתן Amantadine במשך מספר שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש דצמבר בכתב העת Neurology.

החוקרים מסבירים כי הממצאים עומדים בניגוד לתפיסה לפיה הפעילות נוגדת-דיסקינזיה של Amantadine נחלשת במהירות בתוך מספר חודשים. מהתוצאות עולה עוד כי ההשפעות של Amantadine הן בעלות חשיבות קלינית, שכן מרבית החולים אינם סובלים היטב את המעבר לפלסבו בשל החמרה מהירה וחמורה בדיסקינזיה.

לדברי החוקרים, Amantadine הינה התרופה הפומית היעילה היחידה, הזמינה כיום לטיפול ללא ניטור לשיפור תסמיני דיסקינזיה על-רקע טיפול ב-Levodopa בחולים עם מחלת פרקינסון.

כמובן של- Amantadine תופעות לוואי אפשריות ולא כל החולים סובלים אותה היטב, בעיקר במינונים היעילים לרוב לדיסקינזיה (מעל 200 מ”ג ליום). למרות זאת, יש לשקול את הטיפול ב- Amantadine כטיפול קו-ראשון בחולים עם דיסקינזיה מטרידה על-רקע טיפול ב-Levodopa, לפני הפחתת מינון Levodopa (הגורמת להחמרת תסמיני פרקינסון) ולפני ששוקלים גישות מורכבות ויקרות יותר, דוגמת גירוי מוחי עמוק או משאבות עירוי מתמשך.

מחקר AMANDYSK הינו מחקר בן שלושה חודשים, שכלל 56 חולים עם מחלת פרקינסון ודיסקינזיה על-רקע טיפול ב-Levodopa, שטופלו ב- Amantadine (200 מ”ג ליום ומעלה) למשך לפחות שישה חודשים ולמשך תקופה ממוצעת של 3.4 שנים.

החולים חולקו באקראי להמשך טיפול ב- Amantadine (27 חולים) או הפסקת הטיפול והחלפתו בפלסבו (29 חולים). התוצא העיקרי של המחקר, שנקבע שלושה חודשים לאחר ההתערבות, היה מדד דיסקינזיה על-סמך סיכום מדדים להערכת חומרת ומשך דיסקינזיה ב-Unified Parkinson’s Disease Rating Scale. מדד זה היה חמור יותר משמעותית בחולים שהחליפו לפלסבו (1.7) בהשוואה לחולים שהמשיכו בטיפול ב- Amantadine (0.2).

תוצאים משניים, כולל מדד Abnormal Involuntary Movement Scale, מספר החולים שפרשו בשל החמרת דיסקינזיה על-רקע מחלת פרקינסון, ומספר השעות היומי עם דיסקינזיה מטרידה, שיקפו כולם החמרה משמעותית יותר בחולים לאחר הפסקת טיפול ב- Amantadine.

החוקרים כותבים כי המחקר כלל חולים רבים שנטלו את הטיפול ב- Amantadine לאורך זמן. חולים שייתכן והפסיקו את הטיפול בשל אובדן תועלת לא נכללו באוכלוסיית המחקר. לפיכך, ניתן להכליל את המסקנות רק לחולים עם מחלת פרקינסון ותועלת מספקת במהלך טיפול ב- Amantadine.

Neurology. Published online December 26, 2013

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן