ראיה כפולה אינה נדירה בחולי פרקינסון (מתוך כנס מטעם ה-World Congress on Neurology)

ממחקר חדש עולה כי כ-14% מהחולים עם מחלת פרקינסון מדווחים על כפל ראיה, כאשר מרביתם טוענים כי מעולם לא דנו בנושא עם הרופאים המטפלים בהם. ממצאי המחקר הוצגו במהלך כנס מטעם ה-World Congress of Neurology.

החוקרים שאלו 257 חולים עם מחלת פרקינסון ומצאו כי 35 (14.2%) דיווחו על תסמיני כפל-ראיה, הן בראיונות מובנים והן בשאלונים לדיווח עצמי. הם זיהו קורלציה משמעותית בין כפל ראייה ובין מגוון תסמינים לא-מוטוריים אחרים של מחלת פרקינסון.

החוקרים התבססו על נתונים פרוספקטיביים מחולים שטופלו בשני מרכזים נוירולוגיים, עם סך כולל של 2457 חולים. ההערכות כללו את מדד NMSS (Non-Motor Symptom Scale), אותו ממלא רופא לאחר הערכה של החולה, ושאלון Non-Motor Symptom Questionnaire.

כל אחד מהכלים הללו כלל שאלות בנוגע לכפל ראיה, כולל תדירותה וחומרתה. במדד NMSS נקבעה הבחנה בין חולים עם כפל ראיה וטשטוש ראיה להבטחת זיהוי נכון שלהם. המדד אפשר דירוג של כפל הראיה לחומרה ותדירות, ועל-בסיס נתונים אלו החוקרים סיווגו את החולים לקלים, בינוניים וקשים.

מבין 35 חולים עם כפל-ראיה לי NMSS ולפי שאלון לדיווח עצמי, 23 דורגו כבעלי מחלה קלה, תשעה כבעלי מחלה בינונית וארבעה חולים סווגו עם מחלה קשה. החוקרים מציינים כי מרבית החולים פירטו כי מעלם לא דנו בבעיה עם הרופא המטפל בהם.

גיל המשתתפים הממוצע עמד על 71 שנים, מעט גבוה יותר מהממוצע של 66 שנים במדגם כולו. עם זאת, באשר לגורמים אחרים – משך המחלה, חלוקת המינים ומינון התרופה הממוצע חולים עם כפל ראיה היו דומים לחולים אחרים.

החוקרים מצאו גם כי נוכחות כפל ראיה אינה עומדת בקורלציה משמעותית עם שינויים בתסמינים המוטוריים. אך זוהה קשר משמעותי עם אדם עם תסמינים לא-מוטוריים כפי שנקבע בתחילת המחקר.

הזיות ראייתיות היו קשורות באופן הדוק עם כפל ראיה. גורמים אחרים שהיו קשורים בקשר מובהק סטטיסטית עם כפל ראיה כללו פרנויה, אפתיות, אי-שקט לילי, ישנוניות-יתר במהלך היום, שינוי במשקל, קשיי בליעה, הזעת-יתר, ריור, דחיפות, נפילות. החוקרים זיהו קשר חלקי אך משמעותי בין כפל ראיה ובין גיל החולה ומדדי Hoehn and Yahr.

WCN 2013

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן