מה בין צריכת קפאין ועישון ובין הסיכון למחלת פרקינסון בנשים ובגברים? (Am J Epidemiol.)

בכתב העת American Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש מהם עולה קשר בין צריכת קפאין ובין סיכון מופחת למחלת פרקינסון בנשים ובגברים, ממצא שאושר במטה-אנליזה של מחקרים פרוספקטיביים קודמים. בנוסף, הסקירה לא הדגימה אינטראקציה בולטת בין קפאין ועישון ובין הסיכון למחלת פרקינסון.

החוקרים בחנו באופן פרוספקטיבי אם צריכת קפאין קשורה בסיכון מופחת למחלת פרקינסון בנשים ובגברים. מדגם המחקר כלל 304,980 משתתפים במחקר National Institutes of Health AARP Diet and Health Study. כמו כן, הם בחנו אם עישון השפיע על הקשר הנ”ל.

מהנתונים עולה כי צריכת קפאין רבה, כפי שנקבע בשנים 1995-1996, נקשרה עם סיכון מופחת לאבחנת מחלת פרקינסון בשנים 2000-2006, הן בגברים והן בנשים. לאחר תקנון לגיל, מוצע ופעילות גופנית, יחס הסיכויים מהשוואת החמישון העליון לצריכת קפאין והחמישון התחתון עמד על 0.75 בגברים (p=0.005) ו-0.60 בנשים (p=0.005). תקנון נוסף למשך העישון והשוואת הנתונים אל מול אלו שלא עישנו מעולם, הצביעו על תוצאות דומות.

מהערכה משולבת עם עישון עלה כי עישון וקפאין עשויים להשפיע באופן בלתי-תלוי על הסיכון למחלת פרקינסון. לסיום, החוקרים ערכו מטה-אנליזה של מחקרים פרוספקטיביים ואישרו כי קיים קשר הפוך בין צריכת קפאין ובין הסיכון למחלת פרקינסון בנשים ובגברים.

מממצאים אלו עולה כי אין הבדל בין המינים בכל הנוגע לקשר בין צריכת קפאין ובין מחלת פרקינסון.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מממצאי המחקר עולה כי צריכה רבה של קפאין מלווה בסיכון מופחת למחלת פרקינסון בגברים ובנשים. הם קוראים לערוך מחקרים נוספים במטרה להעריך את ההשפעה של גורמים הורמונאליים על הקשר בין קפאין ומחלת פרקינסון בנשים.

Am J Epidemiol. 2012;175(11):1200-1207

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן