מחלת הפרקינסון אינה משפיעה על תגובה לטעם (J Neurol Neurosurg Psychiatry)

תוצאות מחקר הפורסם בינואר בגיליון Journal of Neurology, Neurosurgery, and Psychiatry מציעות כי אין כל קשר בין מחלת פרקינסון (PD) והשינויים בתגובה לגירוי עם טעם טוב או לא.

מחקרים פרה-קליניים מצביעים כי העברה דופמינארגית בגנגיליה הבזלית עשויה להיות מעורבת בעיבוד גירוי נעים ולא נעים.

החוקרים בדקו תגובת טעם לחומרים מתוקים, מרים, חמוצים ומלוחים ב-30 נבדקי PD וב-33 נבדקי ביקורת. הם מדדו עוצמה של ניירות פילטר שהושרו בסוכרוז, כינין, חומצה ציטרית, או תמיסות נתרן כלורי. החוקרים השתמשו בנייר פילטר שהושרה במים כבקרה. כמו כן הם העריכו תגובתיות ל-100 מ”ל של שוקו או חלב וניל בשתי הקבוצות.

החוקרים השתמשו באלקטרוגסטרומטריה בכדי להעריך את סף הטעם. נתונים סוציודמוגרפיים ונוירופסיכיאטרים נאספו, כולל מידע על עישון, שימוש באלכוהול, צריכת קפה ותה, סימפטומים דיכאוניים ותפקוד קוגנטיבי.

נמצאו בעיות טעם ב-4 חולי PD ובשני נבדקי ביקורת. אחד מחולי PD דיווח על היחלשות מבודדת בטעם; שלושת האחרים דיווחו על ירידה בטעם ובריח. היחלשות בתחושת הריח דווחה ע”י יותר משליש מהחולים ובשני נבדקי ביקורת בלבד.

לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בעוצמה, תחושת נעימות, וזיהוי דגימות הסוכרוז, כינין, חומצה ציטרית או נתרן כלורי.

לחולי PD היו אחוזי עוצמה גבוהים משמעותית בניירות שהושרו ב-0.025% כינין לעומת קבוצת הביקורת. לא נמצאו הבדלים בתוך הקבוצות בתגובה לדגימות השוקו והחלב. בהשוואה לביקורת, סף אלקטרוגסטומטריה היה רגיש משמעותית בקבוצת PD.

ממצאים אלו מציעים כי ירידה בתפקודי הטעם אינה אחראית לבחירות תזונתיות משתנות ומצב בריאות הפה.

J Neurol Neurosurg Psychiatry 2004;76:40-46.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן