מחלת הפרקינסון אינה משפיעה על תגובה לטעם (J Neurol Neurosurg Psychiatry)

תוצאות מחקר הפורסם בינואר בגיליון Journal of Neurology, Neurosurgery, and Psychiatry מציעות כי אין כל קשר בין מחלת פרקינסון (PD) והשינויים בתגובה לגירוי עם טעם טוב או לא.

מחקרים פרה-קליניים מצביעים כי העברה דופמינארגית בגנגיליה הבזלית עשויה להיות מעורבת בעיבוד גירוי נעים ולא נעים.

החוקרים בדקו תגובת טעם לחומרים מתוקים, מרים, חמוצים ומלוחים ב-30 נבדקי PD וב-33 נבדקי ביקורת. הם מדדו עוצמה של ניירות פילטר שהושרו בסוכרוז, כינין, חומצה ציטרית, או תמיסות נתרן כלורי. החוקרים השתמשו בנייר פילטר שהושרה במים כבקרה. כמו כן הם העריכו תגובתיות ל-100 מ”ל של שוקו או חלב וניל בשתי הקבוצות.

החוקרים השתמשו באלקטרוגסטרומטריה בכדי להעריך את סף הטעם. נתונים סוציודמוגרפיים ונוירופסיכיאטרים נאספו, כולל מידע על עישון, שימוש באלכוהול, צריכת קפה ותה, סימפטומים דיכאוניים ותפקוד קוגנטיבי.

נמצאו בעיות טעם ב-4 חולי PD ובשני נבדקי ביקורת. אחד מחולי PD דיווח על היחלשות מבודדת בטעם; שלושת האחרים דיווחו על ירידה בטעם ובריח. היחלשות בתחושת הריח דווחה ע”י יותר משליש מהחולים ובשני נבדקי ביקורת בלבד.

לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בעוצמה, תחושת נעימות, וזיהוי דגימות הסוכרוז, כינין, חומצה ציטרית או נתרן כלורי.

לחולי PD היו אחוזי עוצמה גבוהים משמעותית בניירות שהושרו ב-0.025% כינין לעומת קבוצת הביקורת. לא נמצאו הבדלים בתוך הקבוצות בתגובה לדגימות השוקו והחלב. בהשוואה לביקורת, סף אלקטרוגסטומטריה היה רגיש משמעותית בקבוצת PD.

ממצאים אלו מציעים כי ירידה בתפקודי הטעם אינה אחראית לבחירות תזונתיות משתנות ומצב בריאות הפה.

J Neurol Neurosurg Psychiatry 2004;76:40-46.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן