מאת ד”ר בן פודה שקד

משני מחקרים חדשים בשלב III אשר הוצגו בכנס ה-World Congress on Gastrointestinal Cancer ה-12 עולה כי יתכן והתכשירים Everolimus (אפיניטור) ו-Sunitinib (סוטנט) יהוו אפשרויות טיפול חדשות ומכוונות מטרה בחולים עם גידולים נוירואנדוקריניים של הלבלב.

החוקרים מזכירים כי שתי התרופות כבר מצויות בשוק ומשמשות לטיפול בסרטן כליה ובהתוויות אחרות. המידע החדש אודות השימוש בהן בהתוויה של גידולים נוירואנדוקריניים של הלבלב הוגש לרשויות המפקחות ביחס ל-Sunitinib, ומיועד להיות מוגש בקרוב עבור Everolimus.

החוקרים מסבירים כי גידולים נוירואנדוקריניים של הלבלב משפיעים על הרקמות המייצרות הורמונים באיבר זה, והינם נדירים יחסית, עם היארעות שנתית של כ-2-4 חולים למיליון בני אדם ברחבי העולם. עם זאת, ההיארעות מצויה בעלייה, ועלתה למעשה פי ארבע בשלושת העשורים האחרונים, על פי נתונים של ה-National Cancer Institute. הטיפול הנפוץ ביותר לגידולים אלו הינו הסרה כירורגית, אשר עשויה להביא לריפוי, ואולם חולים אשר אינם מתאימים לאפשרות הניתוחית טופלו עד כה בתכשירים כימותרפיים. כעת, נראה כי האפשרות של תכשירים מכווני מטרה מתווספת לטיפולים הקיימים, עם רעילות מופחתת ונוחות של מתן פומי. ראוי לציין כי שני המחקרים האמורים מומנו בידי חברות התרופות המייצרות.

התוצאות האחרונות בנושא עולות ממחקר אשר פורסם בכנס, ומראה כי הטיפול ב-Everolimus הביא לעלייה משמעותית בשרידות ללא התקדמות המחלה במחקר מבוקר שלב III אשר כלל 410 חולים. המחקר בוצע תוך השוואת הטיפול לתרופת דמה, והינו המחקר הגדול ביותר שנערך מעולם על סוג זה של גידולים סרטניים. החוקרים הראו כי הטיפול בתרופה הביא לעלייה של 11 חודשים בממוצע בשרידות ללא התקדמות המחלה, וזאת לעומת 4.6 חודשים בקבוצת החולים אשר טופלו בתרופת דמה ובטיפול תומך מיטבי (HR, 0.35; p<0.0001).

התוצאות דומות לשיפור שנצפה בשרידות ארוכת הטווח בעקבות הטיפול ב-Sunitinib, במחקר שלב III אחר אשר דווח מוקדם יותר השנה, ובו נאלצו החוקרים להפסיק את המחקר מוקדם מהמתוכנן בשל היתרון שהתגלה. באותו מחקר נכללו 171 חולים, ודווח כי הטיפול ב-Sunitinib הביא לשרידות ללא התקדמות המחלה של 11.4 חודשים, לעומת 5.5 חודשים בקבוצת החולים אשר טופלו בתרופת דמה ובטיפול תומך מיטבי (HR, 0.418; p<0.0001). נתונים חדשים מאותו מחקר דווחו כעת בכנס האמור.

לדברי החוקרים, השרידות הכוללת החציונית בתום שנה של מעקב הייתה 90% בקבוצת ה-Sunitinib ו-70% בקבוצת תרופת הדמה. הנתונים האחרונים, בתום 20 חודשי מעקב, מראים כי התועלת בעקבות הטיפול בתרופה נמשכת, עם שרידות כוללת שנותרה 90%, לעומת פחות מ-60% בקבוצת הביקורת (HR, 0.409; p<0.0204).

מאחר והתוצאות ביחס לשרידות ללא התקדמות המחלה היו דומות כל כך, החוקרים טוענים כי הופתעו מכך שלא נצפתה תועלת לשרידות הכוללת במחקר ה-Everolimus, בו נמשך המעקב שנתיים.

מומחה מטעם Novartis Oncology אשר נתבקש להגיב לפרסום הדברים מציין כי לא נצפה הבדל בין עקומות השרידות, ומסביר כי הדבר היה צפוי בשל מבנה המחקר, המאפשר לחולים המטופלים בתרופת דמה לעבור לקבוצת ה-Everolimus מרגע שמחלתם מתקדמת. לפיכך, המחקר השווה למעשה בין Everolimus שניתן מלכתחילה ובין Everolimus שניתן מאוחר יותר, הוא טוען. מבנה זה תוכנן כך בכוונה תחילה, מאחר ומהווה את האפשרות היחידה מבחינה אתית, לאור היתרון שכבר הודגם בשימוש ב-Everolimus בחולים עם גידולים נוירואנדוקריניים של הלבלב במחקר קודם בשלב II.

המומחה מוסיף כי המחקר שבחן את התכשיר Sunitinib תוכנן מעט שונה, כך שעל פי הבנתו לא הייתה סמיות, והוצע לחולים אשר טופלו בתרופת הדמה לעבור לתרופת המחקר הפעילה כעבור פרק זמן המוגדר מראש.

עם זאת, דובר מטעם חברת Pfizer השיב כי לא זה היה המקרה, ומציין כי הפרוטוקול של מחקר ה-Sunitinib קבע כי ניתן להסיר את הסמיות גם לאחר שחולה מפסיק את הטיפול התרופתי בשל התקדמות הגידול שלו על פי קריטריוני RECIST בהערכת הרופא המטפל. בנקודת זמן זו, באם החולה מטופל היה בתרופת הדמה, קיימת הייתה האפשרות לעבור למחקר המשך תוך שימוש ב-Sunitinib בתווית גלויה, וזאת על פי החלטת הרופא המטפל.

המומחים מסכימים כי התוצאות החדשות עשויות להוביל לשינוי באופן הטיפול בחולים עם גידולים נוירואנדוקריניים של הלבלב. בעבר, חולים אשר לא התאימו לטיפול ניתוחי טופלו בכימותרפיה, לרבות Streptozocin, Anthracyclines ו-Fluoropyrimidines, אולם הראיות עליהן התבססו טיפולים אלו מקורם במחקרים ישנים ואינן מראות תועלת ברורה, בניגוד לתוצאות המחקרים החדשים הבוחנים את התכשירים מכווני המטרה. בנוסף, אלו האחרונים הינם פחות רעילים לטענתם ובעלי היתרון של מתן פומי.

החוקר העומד מאחורי מחקר ה-Sunitinib מציין כי הוא נוהג לבחור בתכשיר זה כבחירתו הראשונה, ואולם מוסיף כי יתכן והוא מוטה בשל הניסיון הרב יותר שיש לו עם התרופה והעובדה כי ערך את המחקר שבחן אותה. לדבריו, לא היה מסכן את האפשרות של שרידות כוללת ארוכה יותר עבור החולה, מאחר והראיות ממחקרו מראות כי ככל שמתחילים את הטיפול ב-Sunitinib מוקדם יותר, כך התועלת הצפויה רבה יותר. החוקר עצמו היה לפיכך מציע להתחיל בטיפול ב-Sunitinib ובאם החולה מראה התקדמות של המחלה, היה עובר לנסות את הטיפול ב-Everolimus. לדבריו, כך עושה עם תרופות אלו גם בהקשר של סרטן כליות. הוא מזכיר כי קודם לכן עמדה השרידות הכוללת החציונית של חולים עם גידולים נוירואנדוקריניים מתקדמים של הלבלב על 24 חודשים.

מומחה נוסף בתחום אשר נתבקש להגיב לפרסום הדברים טוען כי שני המחקרים שלב III בטיפול ב-Everolimus וב-Sunitinib מראים תוצאות מבטיחות ודי דומות. בעיניו המדובר בחדשות טובות, שכן הסבילות של התרופה עשויה להיות שונה בין מטופל ומטופל, כך שיש יתרון בעובדה שיש יותר מתכשיר אחד בו ניתן לבחור.

המומחה מסביר כי גידולים נוירואנדוקריניים של הלבלב נתפשים ככלל כאינדולנטיים, אם כי מרביתם מתגלים בשלב מתקדם. בעבר, האפשרויות הטיפוליות בחולים אלו היו מוגבלות לדבריו, כשהגישה התרופתית העיקרית הייתה טיפול הורמונאלי עם Octreotide (סנדוסטטין). תכשירים כימותרפיים שימשו עם יעילות מוגבלת, והם פחות יעילים בגידולים עם התמיינות גבוהה. לעומת אלו, תכשירים מכווני מטרה הינם בעלי תפקיד ברור, הוא מסכם.

מתוך כנס ה-World Congress on Gastrointestinal Cancer ה-12 שנערך בחודש יולי 2010 בברצלונה.

לידיעה במדסקייפ