בחולים מבוגרים יותר לאחר ניתוחי לב וריאות קיים סיכון גבוה יותר לשימוש ממושך באופיואידים, העלול להוביל לתלות בתרופות, בהשוואה לחולים לאחר ניתוחים אחרים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of Thoracic Surgery. עוד עולה מהמחקר כי הסיכון קשור באופן הדוק עם מספר כדורי האופיואידים שניתנו לחולים.
המחקר החדש כלל 24,549 מבוטחי Medicare (גיל ממוצע של 71 שנים, 38% נשים), אשר לא קיבלו טיפול קודם באופיואידים והשלימו ניתוח חזה-לב בין 2009-2015. כל המשתתפים ניפקו מרשם לטיפול באופיואידים בין 30 ימים לפני הניוח ועד 14 ימים לאחר השחרור מבית החולים.
מהנתונים עלה כי שימוש חדש וממושך באופיואידים תועד ב-12.8% מהחולים. שיעורי שימוש פרסיסטנטי חדש עמדו על 19.6% בחולים שטופלו במינון המקביל למינון של מעל 450 יחידות מקבילות למורפין, בהשוואה ל-10.4% בקרב אלו שקיבלו מינון מקביל לעד 200 יחידות מקבילות למורפין. מעבר למינון ומועד הטיפול, גורמים אחרים שניבאו סיכון מוגבר לשימוש ממושך חדש באופיואידים כללו נשים, גיל צעיר, שימוש בטבק, סיבוכים במערכת העיכול, עמידה בקריטריוני Medicaid, מוגבלות, תחלואה נלוות רבות, הפרעות שימוש בסמים וחומרים אחרים, אשפוז ממושך לאחר הניתוח.
החוקרים מציינים כי היקף השימוש הממושך באופיואידים בקרב חולים לאחר-ניתוח ירד לאורך תקופת המחקר, מ-17% בשנת 2009 ל-7.1% בשנת 2015. הם כותבים כי ייתכן והירידה נובעת ממודעות רבה יותר בקרב הרופאים והחולים אודות הפוטנציאל הממכר של משככי כאבים אופיואידים.
הכותבים ממליצים כי חולים לאחר-ניתוח ישוחררו לביתם עם מספר קטן יותר של כדורי לשיכוך כאבים (למשל, עד 25 משככי כאבים).
Annals of Thoracic Surgery 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!