במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Orthopedic Surgeons סוקרים מומחים את נושא טיפול בגירוי חוט-שדרה/נוירו-מודולציה להקלה על כאב כרוני, כולל ההתוויות לטיפול, סיכויי ההצלחה והסיבוכים הקשורים בטיפול זה.

המומחים מסבירים כי כאב כרוני גורם נטל עצום לקהילה במונחים של עלויות כלכליות וחברתיות. שיעור ניתוחי עמוד-שדרה, בפרט איחוי שדרה, עלו באופן משמעותי במהלך העשור האחרון. מגיפת האופיואידים בארצות הברית הינה אחת התוצאות של הצורך בטיפול בכאב. גירוי חוט-שדרה/נוירו-מודולציה מצוי בשימוש לטיפול בכאב כרוני מזה למעלה משני עשורים. התקדמות שחלה לאחרונה בתחום הובילה לתיאוריות וגישות חדשות לשימוש במערכות אלו להקלה על כאב כרוני משנית למחלות עמוד-שדרה בצורה מדויקת ויעילה, תוך הפחתת האירועים החריגים על-רקע טיפולים נפוצים אחרים לכאב כרוני (דוגמת תרופות נרקוטיות, זריקות, אבלציות).

ישנן מספר התוויות לטיפול בגירוי חוט-שדרה, כאשר הנפוצה ביותר הינה טיפול בתסמונת לאחר כישלון ניתוח גב (Post Laminectomy Syndrome או Failed Back Surgery Syndrome). מחקרים בתחום הצביעו על שיעורי הצלחה של 75% לאחר חציון מעקב של 34 חודשים.

התוויות נוספות כוללות תסמונת CRPS (Complex Regional Pain Syndrome) עם שיעורי הצלחה מדווחים שנעים סביב 60%; כאב משנית למחלת כלי דם היקפית על-רקע איסכמי; או כאב נוירופתי היקפי על-רקע סבות שונות, כולל בעקבות טיפול כימותרפי או משנית לסיבוכי סוכרת. התוויות נוספות עשויות לכלול מצבים פתולוגיים אחרים על-רקע פגיעה עצבית, דוגמת נוירלאגיה פוסט-הרפטית, כאב פאנטום לאחר פגיעת חוט שדרה, נויראלגיה לאחר ניתוח חזה. היקף ואיכות העדויות בספרות הרפואית פחות משכנע במקרים אלו.

סיבוכים אפשריים על-רקע הטיפול עשויים לכלול זיהומים (עד 10% לפי חלק מהמחקרים), תזוזה של שבר של אחד הלידים, תקלה בחומרה, כאב באתר ההשתלה, נזק נוירולוגי או צורך בניתוח חוזר להסרת ההתקן.

המומחים מסבירים כי גירוי חוט-שדרה מספק גישה חלופית לטיפול בחלק גדול ממצבי הכאב הנפוצים. התקדמויות טכנולוגיות עשויות להביא לשיפור ביכולת לטפל בכאב בצורה מדויקת ויעילה יותר, תוך צמצום תופעות הלוואי והסיבוכים האפשריים. שיעור הסיבוכים עם גירוי חוט שדרה הוא משמעותי ומתואר היטב, אך ניתן לצמצום עם הקפדה על הטכניקה הניתוחית ועם צבירת ניסיון בתחום. הטכנולוגיה משתלמת מבחינת מאזן עלות-תועלת ומתאימה מאוד לסביבת הטיפול הרפואי המודרני.

J Am Acad Orthop Surg. 2019;27(9):e401-e407

לידיעה במדסקייפ