השוואת גישות שונות לשיכוך כאבים לאחר ניתוחים נוירו-כירורגיים בילדים (BMC Anesthesiol.)

במאמר שפורסם בכתב העת BMC Anesthesiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מורפין מהווה את הטיפול הבטוח והטוב ביותר לשיכוך כאבים לאחר ניתוחים נוירו-כירורגיים בילדים.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את האפשרויות הטובות ביותר להקלה על כאבים לאחר-ניתוח נוירוכירורגי בילדים. מדגם המחקר כלל 320 ילדים בגילאי 1-12 שנים, אשר השלימו ניתוח פתיחת גולגולת וחולקו באקראי לאחד מארבעה משטרי טיפול לשיכוך כאבים בבקרת המטופל: (1) קבוצת ביקורת שכללה 100 מ”ל של סליין רגיל, עם עירוי ברקע של 2 מ”ל/שעה, בולוס 0.5 מ”ל; (2) קבוצת טיפול בפנטניל שניתן כעירוי רקע של 0.1-0.2 מיקרוגרם/ק”ג/שעה, בולוס של 0.1-0.2 מיקרוגרם/ק”ג; (3) מורפין שניתן כעירוי ברקע בקצב 10-20 מיקרוגרם/ק”ג/שעה, בולוס של 10-20 מיקרוגרם/ק”ג; (4) Tramadol שניתן כעירוי רקע בקצב של 100-400 מיקרוגרם/ק”ג/שעה, בולוס של 100-200 מיקרוגרם/ק”ג. מדדי כאב לאחר ניתוח וסיבוכים על-רקע שיכוך כאבים תועדו במהלך המחקר.

בהשוואת כל קבוצה לכל הקבוצות האחרות מצאו החוקרים מדדי כאב נמוכים יותר לאחר שעה ושמונה שעות מהניתוח בקבוצת הטיפול במורפין, בהשוואה לטיפול ב-Tramadol, Fentanyl או קבוצת הביקורת. הן בקבוצת הטיפול ב-Tramadol והן בקבוצת הטיפול ב-Fentanyl תועדו מדדי כאב נמוכים יותר, בהשוואה לקבוצת הביקורת.

בחילות והקאות תועדו בשכיחות גבוהה יותר עם Tramadol, בהשוואה לכל הקבוצות האחרות, במהלך 48 שעות טיפול לשיכוך כאבים לאחר הניתוח. בקבוצת הביקורת תועד שימוש נרחב יותר בתרופות הצלה, כולל Ibuprofen ומורפין. שינויים במצב ההכרה ודיכוי נשימתי לא תועדו בקבוצות המחקר. כאב בדרגה בינונית-עד-חמורה תועד ב-56 משתתפים (17.5%).

מניתוח סטטיסטי לזיהוי גורמי סיכון לכאב בדרגה בינונית-עד-חמורה עלה כי ילדים קטנים (יחס סיכויים של 1.161), פתיחת גולגולת אוקסיפיטאלית (יחס סיכויים של 0.374) וטיפול במורפין (יחס סיכויים של 0.077) הם גורמים רלבנטיים בהקשר זה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בהשוואת שיטות שונות לשיכוך כאבים לאחר ניתוח נוירו-כירורגי של ילדים, מורפין מהווה את הגישה הבטוחה והיעילה ביותר.

BMC Anesthesiol. 2019;19(53)

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן